“חסד לאומים חטאת.” נפש אלקות דישראל - חלק אלקי ממש.
פרטים: פרק א-ב אנגלית 53 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מעמיד את החסד של האומות, שנפשם הבהמית באה משלש קליפות הטמאות והם עושים הכל בשביל עצמם, כנגד יהודי שיכול לעשות לשם שמים, ואחר כך פותח את תניא פרק ב: הנפש השנית של יהודי היא "חלק אלוק ממעל ממש".
המשגיח חוזר על כך שהנפש הבהמית של יהודי באה מקליפת נוגה, שאפשר להעלותה, ואצל האומות היא באה משלש קליפות הטמאות; לכן אומרת הגמרא "חסד לאומים חטאת", כי הם עושים זאת בשביל עצמם. את ההיפך הוא מראה אצל יעקב אבינו, שבע השנים בעבור רחל היו בעיניו כימים אחדים, כי אהבתו הייתה רוחנית, כצדיק המשתוקק למצוה. מי שאוהב דבר שהוא אוכל אותו, אוהב באמת את עצמו; אפילו צדקה ומסירות נפש יכולות להיות בשביל עצמו. אבל יהודי יכול להעלות את רחמנותו ואפילו את אכילתו לשם שמים. על שאלה אחת הוא נכנס לדברי הזוהר: רחל היא בחינת יובל, תשובה וגאולה, ובזה הוא מבאר גניבה, עבד עברי, שבת, חנוכה, צערו של יעקב בפטירת רחל ומגדל עדר. לבסוף הוא פותח את תניא פרק ב: נשמתו של יהודי היא אלקות "ממש", שנופחה מפנימיותו של השם יתברך.
נושאים: שתי הנפשות · קדושה וקליפה · ישראל והעמים