רבי זושא: מעולם לא היה לי רע
המעשה
מסופר כאן על פי שתי הפעמים שהמשגיח סיפר את המעשה; הפרטים משתנים מפעם לפעם. שמעו אותו בשיעור.
יהודי בא אל המגיד ממזריטש ושאל כיצד אפשר לקבל יסורים ולברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה. המגיד אמר לו לשאול את רבי זושא. רבי זושא אמר שאינו יודע מדוע שלח אותו הרבי אליו, שהרי מעולם עוד לא היה לו רע, ממילא אינו יודע את הפשט. אז הבין היהודי: אצל צדיק בעל אמונה הכל טוב.
היכן הוא מספר אותה
לפי השנה היכן שהיא ידועה; אלה שבלי שנה בסוף.
| שיעור | זמן | שנה | שפה | בהקלטה |
|---|---|---|---|---|
| חוט הזהב של פרשה זו - אמונה (שער הבטחון של חובות הלבבות) | בשלח | תש"ל (1969–70) | אידיש | 18:19 |
| “זוכה לדברים הרבה” - תורה היא מועט המחזיק את המרובה. “נקרא רע” - קשר בינו ובין ה'. “אוהב את המקום' אוהב את הבריות.” | תשל"ג (1972–73) | אידיש | 35:11 |