הקאצקער מוציא לץ

על: רבי מנחם מענדל מקוצק רבי שמחה בונם מפשיסחא

בפעמים השונות מיוחס המעשה לאנשים שונים.

המעשה

מסופר כאן על פי 4 הפעמים שהמשגיח סיפר את המעשה; הפרטים משתנים מפעם לפעם. שמעו אותו בשיעור.

החבורה של רבי בונים היתה של ראשים גדולים, ובא אליה עילוי גדול. הקאצקער ראה שאינו תוכו כברו: היה בו קורטוב של ליצנות, חסרה לו אמונת צדיקים, והוא לעג לדברי הבאר היטב על הליכה בלי נטילת ידים. הקאצקער התקרב אליו ושוחח עמו עד שהוא עצמו החליט לעזוב. לבסוף נתברר שהיה רקוב, והקאצקער שמח תמיד על שהציל את החבורה. הסיפורים אינם שווים באופן שבו הוציאו אותו: באחד, רבי בונים עצמו הוא ששמח שהרחיק אותו מחסידיו; ובאחרים, הקאצקער אמר לו שרבי בונים אינו צדיק גדול כל כך כפי שהוא נראה, והוא הלך.

היכן הוא מספר אותה

לפי השנה היכן שהיא ידועה; אלה שבלי שנה בסוף.

השיעורים שבהם המעשה מסופרת
שיעור זמן שנה שפה בהקלטה
הקב"ה מדקדק על האדם לפי מדריגתו; סוף זמן תיקון שובבי”ם משפטים תשל"ט (1978–79) אידיש 1:37
שיר המעלות הבטחים בה' לא ידוע אידיש 12:47
יהודי היקר בעבודת התפילה לא ידוע אידיש 1:19
Spiritual Coins are Created by our Desire to Give שקלים שקלים לא ידוע אנגלית 50:53