ספר התורה עם האותיות האחרונות היפות
המעשה
מסופר כאן על פי שתי הפעמים שהמשגיח סיפר את המעשה; הפרטים משתנים מפעם לפעם. שמעו אותו בשיעור.
הביאו ספר תורה נאה לפני תלמיד חכם גדול מדור קודם. הוא הביט במילים האחרונות, "לעיני כל ישראל", ואמר שמין כתב אותו; באחת הפעמים שסופר הדבר הכשיר אותו תחילה, ורק לאחר מכן התברר שהסופר היה משכיל ואפיקורס. כששאלוהו מנין ידע, הסביר שמנהג ישראל להשאיר את האותיות האחרונות חלולות, כדי שימלאו אותן בשעת הסיום, ואותיות כאלו אינן יוצאות לעולם יפות כל כך; כאן היו יפות עד הסוף, סימן שהסופר לא החשיב מנהג ישראל. באחת הפעמים שסופר הדבר, כשסיפרו זאת לפני הפני מנחם מגור, אמר: מנהג ישראל תורה הוא.
היכן הוא מספר אותה
לפי השנה היכן שהיא ידועה; אלה שבלי שנה בסוף.
| שיעור | זמן | שנה | שפה | בהקלטה |
|---|---|---|---|---|
| Purim Seudah | פורים | תשנ"ט (1998–99) | אידיש | 1:59:41 |
| Purim Seudah | פורים | תשס"ד (2003–04) | אידיש | 1:04:10 |