שני הגנבים של השפאלער זיידע
המעשה
מסופר כאן על פי שתי הפעמים שהמשגיח סיפר את המעשה; הפרטים משתנים מפעם לפעם. שמעו אותו בשיעור.
השפאלער זיידע לא אהב תפילה רועשת, וכשיהודי בבית הכנסת שלו מחא כפיים מתוך התפעלות, אמר לו מה נקרא באמת למחוא כפיים. בצעירותו היה מלמד, והיו לו שני תלמידים שלא רצו ללמוד; אף על פי כן לימד אותם "שמע ישראל", והם גדלו והיו לגנבים. כשתפסו אותם גונבים מבית תיפלה, דבר שעונשו מיתה, לא רצו להשתמד; מרחו אותם בזפת, וכשהכומר הדליק את אצבעותיהם מחאו כפיים, שהם אמנם גנבים אבל מאמינים בהקב"ה.
היכן הוא מספר אותה
לפי השנה היכן שהיא ידועה; אלה שבלי שנה בסוף.
| שיעור | זמן | שנה | שפה | בהקלטה |
|---|---|---|---|---|
| ישמעאל's Occupation of ארץ ישראל In our times | וירא | תשס"ב (2001–02) | אנגלית | 25:59 |
| כל הנשמות הם באים מחכמה שהוא למעלה מהשגה. אמונה מתלבש בחכמה. חידוש המסירת נפש של יהודי על מסירת נפש שיש פעמים אצל הגוים. | לא ידוע | אידיש | 23:31 |