A Lesson for the 'גלות איד' from יעקב

פרטים: ויצא תשמ"ט (1988–89) אנגלית 1 שע׳ 7 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

המשגיח מבאר שיעקב אבינו, הגדול שבאבות, גדל בבית לבן על ידי שעבד את השם יתברך בדברים הארציים, ושכך גם יהודי צריך לקדש את מסחרו ואת חייו הגשמיים אחרי התפילה.

המשגיח פותח בלעכאוויטשער, שלא אמר תורה על פרשת ויצא, כי הפרשה עצמה מראה כיצד צדיק גדל בחרן כשגידל משפחה ועשה עושר. כשיעקב יצא, הוא השתומם על המלאכים; כשחזר, השתוממו המלאכים עליו. האבות הם המרכבה, ויעקב, הבחיר שבאבות, עבד את השם בדברים ארציים, כמו שיהודי רשאי להביא שלמים ולאכול לשם שמים, מה שגוי אינו יכול. הוא נשק לרחל כי ראה בה את השכינה, ובכה כשהסובבים לעגו לו; שבע השנים היו בעיניו כימים, כי ההכנה עצמה היתה עבודה. לבן ראה רק תאוה. הצאן שיעקב רצה להשיג היו נשמות ישראל שלבן החזיק בשבי, והוא העלה אותן עד שנעשו ששים ריבוא ישראל במצרים. המוסר השכל: אחרי שחרית צריך מסחרו של יהודי להיות מקודש. בתשובה לשאלות הוא מדבר על להיעשות אדם.

נושאים: יעקב ולבן · עבודה בגשמיות

דיווח על טעות בדף זה