יעקב's Tremendous Accomplishment in Taking the Sheep of לבן

פרטים: ויצא תשס"ה (2004–05) אנגלית 53 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

המשגיח מבאר שמה שיעקב אבינו לקח את הצאן של לבן לא היה רמאות, אלא גאולה וזיכוך של נשמות גדולות, הכנה ליציאת מצרים ותמונה של תולדות כלל ישראל בגלות.

המשגיח פותח בענין הבחירה: כל אדם נמדד אצל רבונו של עולם לפי טבעו שלו, והנסיון הקשה ביותר הוא לפעול נגד מדתו שלו. לכל אחד מן האבות היתה מדה משלו, והעקידה ניסתה את אברהם ואת יצחק נגד מדתם; מדתו של יעקב היתה אמת, ממילא היה נסיונו לומר שקר כאשר רבקה ציותה עליו בנבואה. אחר כך הוא מבאר מדוע רצה השי"ת שיצחק יברך את יעקב בחושבו שהוא עשו. לאחר מכן הוא עובר אל הצאן: הנשמות הגדולות של דור המבול חזרו בדור הפלגה, אחר כך כצאן לבן, ואחר כך במצרים; בתוך הדברים הוא מבאר מדוע נח היה צריך להיות משה. יעקב חילץ את הנשמות מלבן, והמקלות שלו, אומר הזוהר, היו מצות תפילין, שנעשתה בהסתר נגד השטן. ויצא היא פרשת הגלות: יעקב הביא ברכה ללבן, ולבן טען בכל זאת שהכל שלו, כשם שישראל הביאו ברכה לכל מדינה בגלות.

נושאים: יעקב ולבן · גלגולים ותיקון הנשמות · תכלית הגלות

דיווח על טעות בדף זה