כנגד עשר ספירות דקדושה יש זה לעומת זה “עשר כתרין דמסאבותא” . סימן להשראת הקדושה - שבטל להקב"ה ובטומאה להיפוך.

פרטים: פרק ו אנגלית 51 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

בלימוד תניא פרק ו מבאר המשגיח שכנגד עשרת הכחות של קדושה עומדים עשר "כתרין דמסאבותא", ושהקדושה שורה רק על מה שבטל להקב"ה, וכל יהודי בטל כך בכח.

המשגיח פותח את תניא פרק ו: כשם שלנפש הקדושה יש עשרה כחות, כך לנפש מקליפת נוגה יש עשרה כחות של טומאה, "זה לעומת זה". הוא מעיר שרק אצל הטומאה נאמר הלשון "כתרים", משום שיש לה ישות והיא מחזיקה את עצמה לגדולה, ומקשר את העשרה לעשרת בני המן. הטומאה, הוא אומר, לעולם אינה באמת עשרה אלא תשעה או אחד עשר, כפי שרואים באחת עשרה האמות של התיבה, באחת עשרה יריעות עזים של המשכן ובאחד עשר סממני הקטורת. לאחר מכן הוא מבאר שאת המדות אפשר להשתמש לעבודת ה' או לשטויות; אין רשות, ועסקים בטלים הם "רעות רוח", שבירת הקשר של הנשמה. הקדושה שורה רק על מה שבטל, וכל יהודי בטל בכח, כפי שמראה תולדות המסירות נפש, ירושה מאברהם אבינו. לבסוף הוא מספר מעשה בבתו של הבעל שם טוב ומשיב על שאלות.

נושאים: קדושה וקליפה · שתי הנפשות · ענוה וביטול

דיווח על טעות בדף זה