ביאור קליפת נוגה - “קדושים תהיו” - כנגד פריעה. (ישמעאל ומצוות מילה)
פרטים: פרק ז אנגלית 52 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מבאר את קליפת נוגה, הדרגה האמצעית שיהודי יכול להעלות כשהוא משתמש בדברים המותרים לשם שמים, ומראה את אותו הכלל במילה ובפריעה, שאותן הוא קושר לטענתו של ישמעאל על ארץ ישראל.
המשגיח מעמיד את שלש הקליפות הטמאות, שלעולם אינן יכולות להתעלות, מול קליפת נוגה, שהיא כמו מאזניים הנוטים לקדושה או לטומאה לפי הכוונה. מאכלים כשרים הם נוגה: כשאוכלים אותם לשם שמים הם עולים כמו קרבן, וכשאוכלים יותר מן הצורך הם יורדים. הוא מביא את הרמב"ן על "קדושים תהיו" ופסיכולוג שאמר שהנאה היא צורך אמיתי של האדם, ומציב שני תנאים: לא יותר מדי, ולשם שמים. הוא לומד את פרק ז בתניא, שנוגה למעלה היא כולה טוב וכאן למטה היא מעורבת, ושבשר ויין שאוכלים כדי שתהיה הרחבת הדעת לתורה, או לכבוד עונג שבת, מתעלים. את אותו הכלל הוא מוצא במילה: שלשה עורות חותכים, והרביעי, הפריעה, מושכים למעלה. מכאן הוא מגיע למילה ה"ריקה" של ישמעאל, לחברון כמקום המילה, לשכם כמקום הפריעה, ולחידושו של השאגת אריה שבני ישמעאל אינם מחויבים בפריעה.
נושאים: קדושה וקליפה · עבודה בגשמיות · ברית מילה · שתי הנפשות