האדם צריך לעשות חשבון שהרי כדי שלא לעבוד ע"ז הי' מוסר נפשו' וכל עבירה הוי מרידה בהקב"ה והוי ממש כמו ע"ז.
פרטים: פרק כ"ב אנגלית 51 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מבאר את משל התניא שהנשמה היא "נר ה'": כשם שהשלהבת מתאווה לעלות אל שורשה אף כשהיא כבה על ידי כך, כך נשמת יהודי חפצה מטבעה להיות בטלה להשם יתברך, וזו דרך הקדושה, ואילו הטומאה אוחזת ב"אני" שלה.
המשגיח פותח בפרק הקודם: אפילו יהודים פשוטים השקועים בעבירות מוכנים למסור את נפשם שלא לעבוד עבודה זרה, והפרקים הבאים מבארים מדוע. הוא מביא את הפסוק "נר ה' נשמת אדם", ומוסיף רעיון שחנוכה הוא טעימה מאור של משיח, עם מעשה בחוזה מלובלין. בחזרה לתניא, הוא מתאר כיצד השלהבת מתאווה לעלות אל שורשה שבגלגל הירח, מדוע היא מתנועעת אנה ואנה, ומדוע יהודים מתנועעים בשעת הלימוד. שלא כמו כל נברא, האש מוכנה לכבות כדי לשוב אל מקורה, וכך הנשמה חפצה להיות בטלה להשם יתברך. הוא מבאר ש"טבע" פירושו דבר שהשכל אינו יכול לבאר, ומעמיד את הקדושה, הנמשכת מחכמה ומביטול, מול הטומאה, שהיא גאוה. מכאן הוא מגיע לענוה אמיתית, ל"משפיע" של קליפה הנקרא כנעני, ולצדיק שרק הגוף מעכב אותו.
נושאים: אהבה מסותרת · ענוה וביטול · קדושה וקליפה · מסירת נפש