The מקוה of יו”כ Reveals the Essence of Good in Every Yid
פרטים: יו”כ תשנ"ח (1997–98) אנגלית 37 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מבאר שיום כיפור, היום הארבעים של התשובה, הוא מקוה בזמן, שבו כל יהודי מגיע אל הנקודה הטובה הנסתרת של אברהם אבינו שבלבו, והקב"ה בעצמו מטהר אותו.
המשגיח פותח במשנה האחרונה של יומא: יום כיפור הוא מקוה של זמן, והקב"ה בעצמו הוא המקוה. הוא בונה על המספר ארבעים: הולד נוצר בארבעים יום, והחידושי הרי"ם מלמד שבלב כל יהודי יש נקודה נסתרת אחת, ירושה מאברהם אבינו, שהרע אינו מגיע אליה, וזהו "מגן אברהם". בזה הוא מפרש את דברי הרמב"ם במי שכופין אותו עד שיאמר "רוצה אני", ומדוע חוטא מקבל רק שלושים ותשע מלקות, אדם הראשון קיבל שלושים ותשע קללות, ודור המדבר נשאר בחיים בשנה הארבעים. ארבעים הימים מראש חודש אלול מסתיימים ביום כיפור, הסאה הארבעים של המקוה, כשהיהודי נכנס לקודש הקדשים שבלבו שלו. במשל הישמח משה על בגד מוכתם הוא מלמד שהקב"ה מסיר את מה שתשובתנו אינה יכולה להסיר, ומסיים שיום כיפור הוא יום שמח שצריך להעריכו.
נושאים: יום הכיפורים · הנקודה הפנימית שבכל יהודי · תשובה