שבת שירה - ביאור פנימי בענין שירה (שייכות לט"ו בשבט)
פרטים: בשלח תשמ"ג (1982–83) אידיש 1 שע׳ 25 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מבאר שהעולם נברא בשבעה קולות והוא עצמו שירה לרבונו של עולם, שהשבת משלימה אותה; בשבת שירה שחל עם ט"ו בשבט צריך כל יהודי לשיר את חלקו ולהוציא פירות טובים בכרם של הקב"ה.
המשגיח פותח בכך ששבת שירה וט"ו בשבט חלים יחד. הקב"ה ברא את העולם בעשרה מאמרות; שבעה מהם נעשו שבעת הימים ושבע המדות, והשבת, השביעית, משלימה אותם ומביאה שמחה ושירה. ניגון צריך שבעה צלילים בדיוק, ממילא העולם כולו הוא ניגון, ודוד המלך, השביעי, הוא עצמו נגינה. הוא מבאר את קבלת שבת, את ההיכל שבזוהר שנפתח רק בנגינה, את שבעת הימים שהכנרת היא הכינור שבהם, ואת פרק שירה. תפארת היא ההרמוניה, חצאי הקולות הם מדת הדין, ואפילו הזמנים השבורים והשקטים בחיים הם חלק מן השירה, כמו המקומות הריקים בשירת הים. יהודי העושה רצון ה' מנצח על שירת הבריאה; רשע שר רק במפלתו. השירה של הקב"ה עצמו היא הכרם של ישעיה, כלל ישראל, ובט"ו בשבט צריך כל יהודי להתחיל להוציא פירות טובים.
נושאים: ניגון ושירה · מעשה בראשית · ט"ו בשבט