פרשת השבוע
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
ספר בראשית
בראשית
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| “ולאדם לא מצא עזר כנגדו” - זה קוב"ה וכנסת ישראל | תשל"ו (1975–76) | 1 שע׳ 17 דק׳ | מן המשנה שגשמים בסוכה הם סימן, מסביר המשגיח שסדר הימים מראש השנה עד שמיני עצרת חוזר בכל שנה על בריאת חוה, על הקשר של הקב"ה עם כנסת ישראל, ושסוכות שבור אפשר לבנות מחדש מבראשית. |
| “מה טעם פתח בבראשית!” ווי געשמאק אז מען פאנגט אן פון בראשית! | תשל"ז (1976–77) | 56 דק׳ | המשגיח מבאר מדוע כה מתוק להתחיל מבראשית: המלה בראשית כוללת את כל התורה, אמונה, שבת, משה רבינו ומשיח, ושבת בראשית היא הזדמנות אחרונה לתקן את כל השנה על ידי שמבקשים מהשם יתברך מתנת חנם. |
| לימוד משידוך הראשון - שנעשה בלי השתתפות של מעשי אדם | תש"נ (1989–90) | 47 דק׳ | מן השידוך הראשון שבתורה, שבא לאדם רק כשהפסיק לחפש והלך לישון, לומד המשגיח בטחון, ואחר כך הוא מסביר את קושיית רש"י מדוע פתחה התורה בבראשית, על ידי שלוש תורות: תורת הבריאה, תורת האדם ותורת ישראל. |
נח
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| הגנת התיבה כמו הגנת הסוכה | תשל"ד (1973–74) | 1 שע׳ 24 דק׳ | המשגיח מבאר שהתיבה הגנה על נח כשם שהסוכה מגינה על יהודי, על ידי הלכותיה ולא על ידי הקרשים, ושכל יהודי צריך היום לבנות תיבה של תיבות מאירות של תורה ותפילה. |
| כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה - חיזוק לדור האחרון | תשל"ה (1974–75) | 1 שע׳ 10 דק׳ | המשגיח מבאר שהשי"ת אמר לנח "כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה" כדי לחזקו, ושכל יהודי בדור האחרון, החי בעולם שהוא כמבול, צריך לשמוע את הדברים האלה כאמורים אליו ולהסתתר בתיבה של תורה ותפילה. |
| התשובה והתיקון של נח ודורו - "מחני נא מספרך" | תשל"ז (1976–77) | 1 שע׳ 1 דק׳ | המשגיח מבאר שנח לא התפלל על דורו משום שלא כלל את עצמו עמהם במסירות נפש, ושהתשובה שלו אחרי המבול, כשהודה שרק הקב"ה יכול להציל מהיצר הרע, עשתה מהטעם של המבול טעם מדוע לא יבוא עוד מבול. |
| דור המבול ודור הפלגה - האם אנחנו מתקנים חטאם? | תש"מ (1979–80) | 1 שע׳ 20 דק׳ | המשגיח מבאר שנשמות דור המבול ודור הפלגה חוזרות שוב ושוב כדי להתתקן, ושפרשת נח קוראת לכל יהודי לשאול את עצמו אם תיקן את חסרונותיהם, במדות טובות ובתורה הנלמדת בפנימיות ובהארה. |
| המקוה והתיבה הם כמו embassy של שמים על הארץ | תשמ"ג (1982–83) | 1 שע׳ 19 דק׳ | המשגיח מבאר שהמקוה, כמו תיבת נח והסוכה, היא חלק משמים בעולם הזה, שגרירות של השמים שבה ממתיקים את הדין בשרשו והרע אינו יכול לרדוף אחרי האדם. |
| התיבה היתה צריך להיות עולם התיקון אלא שחם קלקול אותה | תשמ"ז (1986–87) | 1 שע׳ 4 דק׳ | המשגיח מבאר שהתיבה היתה אמורה להיות תחילתו של עולם התיקון חדש, בלי ריקבון ובלי טריפה, אלא שחטאו של חם בתיבה קלקל זאת, ונח נזכר רק בזכות אברהם אבינו. |
| מפרשת נח עד חנוכה הוא זמן לשוב בדרך רגילות בחיי יומית | תשמ"ח (1987–88) | 1 שע׳ 5 דק׳ | המשגיח מבאר שמפרשת נח עד זאת חנוכה הוא זמן התשובה האחרון ותחילת קבלת התורה בסדר פשוט, כי המבול היה צריך להיות גשם של תורה, ותיבת נח, כמו סוכה, היא התורה והתפילה המצילות את היהודי ממבול העולם. |
| ביאור על המדרש וגם את נח באהבה זכרת - זה אברהם | תשס"ב (2001–02) | 1 שע׳ 28 דק׳ | המשגיח מבאר מדוע ניצל נח רק "באהבה" בשביל אברהם אבינו, משום שהתנאי שעליו נכנס לתיבה נשבר בתוך התיבה עצמה, והוא לומד מכך שהתיבה, הסוכה והתורה הן מקום המקלט של ישראל בעת מלחמה ופחד. |
| נח רצה לעשות עולם התיקון. אלא שחסר לו תפילה | תשס"ו (2005–06) | 1 שע׳ 25 דק׳ | המשגיח מבאר שנח היה אמור לבנות את העולם כעולם התיקון, הוא ניסה לתקן את הקלקול על ידי העורב ועל ידי הכרם, ולא הועיל הדבר משום שהיתה לו תורה אבל לא תפילה; מכאן הוא מאריך בענין התפילה כתיבה של דורנו. |
לך לך
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| הנקודה של מגן אברהם אינו נפגם לעולם | תשל"א (1970–71) | 56 דק׳ | המשגיח מבאר שכל יהודי נושא בתוכו נקודה של אברהם אבינו שהיא למעלה מן הבחירה ולעולם אינה נפגמת, שהמלוה מלכה של דוד המלך מחזקת את הנקודה הזאת, ושרק היא שומרת על יהודי מפני ה"נשיקה" של גלות אדום של ימינו. |
| רבינו בחיי - לך לך' לך אל שורש שלך - ארץ ישראל | תשל"ז (1976–77) | 1 שע׳ 11 דק׳ | המשגיח מבאר על פי רבינו בחיי ש"לך לך" פירושו לחזור אל השורש, אל ארץ ישראל ואל התורה, ומראה כיצד כל שלב בסדרה הוא אברהם אבינו המנתק מעצמו את כל מה שאינו שלו. |
| המדות טובות של א"א הם ירושה לכלל ישראל | תשל"ח (1977–78) | 1 שע׳ 17 דק׳ | המשגיח מבאר שאברהם אבינו היה סוג חדש של בריאה, ושכל יהודי יורש ממנו לא רק נשמה, אלא גם גוף הנושא את המדות הטובות של האבות. |
| רבינו בחיי - לך לך מארץ של רשעים | תשמ"א (1980–81) | 48 דק׳ | על פי רבינו בחיי בפרשת לך לך מבאר המשגיח שאברהם אבינו היה צריך תחילה לצאת מחברת הרשעים, ולומד מן הפרשה על חברה רעה, על אברהם אבינו כיהודי הראשון ושורש המשיח, ועל כך שאפילו מעשהו של עוג שלא לשמה שימש את הגאולה. |
| אשרינו כשבא פרשת לך לך' מתחיל פרשיות האבות! | תשס"ה (2004–05) | 44 דק׳ | מתוך פרשת לך לך, שבה מקבל העולם את האבות וברית עם הקב"ה, מבאר המשגיח שהדור השפל שלנו, ה"עקבים" הנושאים את כל הדורות, נבחן בעיקר באמונה, ומלמד כיצד להילחם בספקות בלי להיכנס עמם לויכוח. |
| ביאור על מחלוקת אברם עם לוט; גנות עמי הארץ שמחרחרי ריב בין הצדיקים | תש"נ (1989–90) | 45 דק׳ | המשגיח מבאר את הריב שבין רועי אברהם לרועי לוט על ידי המעשה בבר קמצא: מחלוקת קטנה בין גדולים נעשית חורבן כאשר עמי הארץ עושים ממנה פוליטיקה. |
| האבות הם לבם וחיותם של ישראל | תשנ"ב (1991–92) | 51 דק׳ | המשגיח מבאר שהאבות הם הלב של כלל ישראל, כשם שירושלים היא הלב של העולם והתפילה היא עבודת הלב, ושיהודי, כבנו של אברהם אבינו, הוא טוב בעצם. |
| "וישמע אברם כי נשבה אחיו" - נשבה ניצוץ משיח | תשנ"ט (1998–99) | 54 דק׳ | המשגיח מבאר שאחרי העולמות של אדם הראשון ושל נח שלא עלו יפה, תיקון העולם היה מוכרח לבוא על ידי אברהם אבינו ועם ישראל בכל אופן, ולכן אין התורה מציגה את מעלותיו של אברהם אבינו, ולכן שבו המלכים את לוט, שממנו היה צריך לצאת משיח. |
וירא
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| אברהם אבינו זכה למערת המכפלה ע"י גודל מדת החסד שלו | תשל"ד (1973–74) | 1 שע׳ 17 דק׳ | המשגיח מבאר שאברהם אבינו זכה למערת המכפלה בזכות מסירות נפשו בחסד, ושהמזכה את הרבים יש לו כח של תפילת הרבים, שכלל ישראל זקוק לה מאד בימינו, בעת סכנה ובעת שמדברים על ביאת המשיח. |
| ביאור השבח לה' כשאנו אומרים - אלקי אברהם | תשל"ז (1976–77) | 58 דק׳ | המשגיח מבאר ש"אלקי אברהם" שבשמונה עשרה הוא שבח לרבונו של עולם, משום שעל ידי אברהם אבינו נתגלה חסדו של הקב"ה, וכל פרשת וירא מראה את מסירות נפשו למען החסד, ולבסוף בעקידה נגד מדתו שלו. |
| התורה היא תורת חיים - הקריאה של ראש השנה מעורר הזמן | תשמ"א (1980–81) | 1 שע׳ 14 דק׳ | המשגיח מבאר שהתורה היא תורת חיים, ולכן יהודי הלומד פרשת וירא, שבה קריאת ראש השנה, חי את העקדה יחד עם אברהם אבינו, והוא לומד מכך שהזמן עד חנוכה הוא כראש השנה חדש, שבו דור בלי הרגשה צריך לעבוד את רבונו של עולם בסדר פשוט. |
| החוט הזהב של פרשת וירא הוא חסד | תשמ"ד (1983–84) | 1 שע׳ 12 דק׳ | המשגיח מבאר על ידי ענין הגלגול מדוע מסר אברהם אבינו את נפשו על אנשי סדום, ואחר כך הוא מראה כיצד חוט הזהב של החסד נמשך לאורך כל פרשת וירא. |
| מפרשיות של האבות אנו לומדים איך להתנהג | תשנ"א (1990–91) | 45 דק׳ | המשגיח מבאר שכל אחד מן האבות נשא מדה מיוחדת, שהאומות היוצאות מן הפסולת שלהם נושאות את המדות באופן מקולקל, ושפרשת גירוש ישמעאל היא סימן למה שיהיה עם בניו ועם ארץ ישראל. |
| גודל נסיון של העקידה - "וירא את המקום מרחוק" - וזהו נסיון של דורנו | תשס"ב (2001–02) | 45 דק׳ | המשגיח מבאר שגדולת נסיון העקידה היתה לעבוד את השם יתברך למרות קושיות והסתר פנים, "וירא את המקום מרחוק", ושזהו הנסיון של דורנו, עקבתא דמשיחא. |
חיי שרה
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| ע"י קדושת ברית מילה זכה א"א למלכות - וזה מכוון למערת המכפלה | תשל"ג (1972–73) | 52 דק׳ | המשגיח מבאר שחברון ומערת המכפלה מכוונות כנגד מצות מילה, ועל ידי קדושת הברית זכה שם אברהם אבינו למלכות; ואת זה הוא מעלה אל הלב של כל יהודי ואל ענין הזיווג. |
| מדות חסד וגבורה על דרך קדושה - וההיפוך | תשל"ד (1973–74) | 1 שע׳ 15 דק׳ | המשגיח מבאר את מדות החסד והדין כפי שהן על פי קדושה, שבה החסד מתגבר על הדין ושניהם משותפים תמיד, וכיצד הן מתהפכות בקליפות של ישמעאל ועשו, על פי האבות ופרשת חיי שרה. |
| צד א: נצחיות של זיווגי ישראל' וחילוק בין הר המוריה וחברון. | תשל"ו (1975–76) | 45 דק׳ | המשגיח מעמיד את הר המוריה, מקום גילוי השכינה שיכול היה להיחרב, מול מערת המכפלה בחברון, המקום הנסתר של האבות עם זיווגיהם שאין שום חורבן נוגע בו, ומיישם זאת על נצחיות הזיווג היהודי ועל בית מדרש חדש. |
| צד ב: לימודים משיחתן של עבדי אבות | תשמ"ט (1988–89) | 39 דק׳ | מתוך אליעזר, רבקה ולבן מראה המשגיח שצדיק שקוע בעבודת ה' ורשע שקוע בעולם הזה, ורק יהודי ישר נמשך אל צדיק. |
| “ויצא יצחק לשוח בשדה” - לבטל הקטרוגים הגדולים על זיווגו | תשל"ח (1977–78) | 1 שע׳ 8 דק׳ | המשגיח מבאר ש"ויצא יצחק לשוח בשדה" היה תפילת מנחה בהר המוריה, ששברה את הקטרוגים הגדולים של לבן-בלעם על זיווגו עם רבקה. |
| זיווגים - משל לענינים גבוהים עד מאד | תשל"ט (1978–79) | 1 שע׳ 26 דק׳ | המשגיח מבאר שהקשר בין איש לאשה, שמקורו במקום המזבח, הוא משל לקשר שבין הקב"ה לכנסת ישראל ובין כל יהודי לארץ ישראל, והוא לומד מפרשת חיי שרה כיצד ניגשים לשידוך. |
| יש סודות עמוקים בזיווגים' אליעזר שדכן ראשון שבתורה... | תשנ"ב (1991–92) | 40 דק׳ | המשגיח מבאר מדוע אליעזר, השדכן הראשון בתורה, אינו נזכר בשמו אף פעם בפרשה: את השידוך של יצחק ורבקה עשה רבונו של עולם בעצמו, בלי השקר שכל שידוך אחר צריך, והוא מראה איך רבקה ולבן ראו כל אחד את עבודת ה' של אליעזר לפי עיניו שלו. |
תולדות
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| דרוש על "כי ציד בפיו"; וחילוק בין שיטת יעקב לשיטת עשו | תשל"ג (1972–73) | 1 שע׳ 2 דק׳ | המשגיח מבאר מדוע היה יצחק צריך מטעמים כדי לברך, מדוע אהב את עשו "כי ציד בפיו", ומה ההבדל בין דרכו של יעקב, הסוגר את עצמו מפני תענוגי עולם הזה, לבין דרכו של עשו. |
| ביאור על "פני כל אחיו נפל'" וסמך לי' "אלה תולדות יצחק" | תשל"ה (1974–75) | 56 דק׳ | על יסוד דברי בעל הטורים שאחרי "על פני כל אחיו נפל" בא "ואלה תולדות יצחק", מבאר המשגיח מדוע ישמעאל התגדל כל כך בזמננו כסימן לגאולה, ושתורה, ובפרט הלימוד עם אחרים, וצדקה הם הדברים שמביאים את המשיח. |
| שהיו ליצני הדור אומרים. . . הגריעותא של ליצנות | תשל"ז (1976–77) | 1 שע׳ 10 דק׳ | מתוך לשון רש"י "ליצני הדור" מבאר המשגיח שהליצנות היא שורש הטומאה והפך האמונה, ומראה זאת בפרעה, בנחש ובעשו, מול האמת של אברהם, יעקב והמשיח. |
| "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי" - איזה מין מאכלים אהב הצדיק יצחק אבינו? | תש"מ (1979–80) | 1 שע׳ 27 דק׳ | המשגיח מבאר שהמטעמים שאהב יצחק אבינו היו מאכלים שיש בהם קדושה, שהביאו לו השפעה של תורה ויראת שמים, ובאמת הוכנו על ידי רבקה; משם הוא עובר לכך שאכילתו של יהודי ולימודו מביאים את הגאולה. |
| התורה מודיע שישמעאל מת (מפלתו). ורש"י מגלה שזה בגלל שיעקב למד תורה | תשמ"א (1980–81) | 1 שע׳ | המשגיח מבאר מדוע התורה מודיעה על לימודו של יעקב אבינו בבית עבר רק דרך חשבון שנותיו של ישמעאל: מפלתו של ישמעאל תלויה בכך שיעקב מקבל עליו עול תורה, והאש שישמעאל מחזיק בה שייכת לבניו של יצחק. |
| “בארות אשר חפרו” - מעיינות התפילה; “וסתמם פלישתים” - ע"י ליצנות. | תשמ"ה (1984–85) | 1 שע׳ 3 דק׳ | על יסוד הבארות שחפר אברהם אבינו וסתמום פלשתים, קורא המשגיח לחבורתו להתחדש בעבודת התפילה: להתפלל בכח, יחד ובזמן, עם בעלי תפילה שמרוממים את הציבור, בלי לפחד מן הליצנות. |
| “מכרה כיום את בכורתך לי” - חילוק בין שיטת הצדיק והרשע | תש"נ (1989–90) | 42 דק׳ | המשגיח מבאר שיצחק הרגיש את הקדושה שמכניס במאכל מי שמכין אותו, ושמכירת הבכורה "כיום" מורה על השיטות ההפוכות של יעקב ועשו בענין ה"היום". |
ויצא
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| עבודת יעקב ביציאה מסביבה של קדושה לארצת קליפת חכמת החיצוניות | תשל"ג (1972–73) | 1 שע׳ 1 דק׳ | המשגיח מבאר את פרשת ויצא כמורה דרך ליהודי המוכרח לצאת מסביבה של קדושה לחרן, ארץ החכמה החיצונית: יעקב אבינו נשאר קשור לבאר שבע, הוא עבד את רבונו של עולם ולא את לבן, והוא גאל משם את נשמות ישראל. |
| גלות יעקב לחרן' מקום חרון אף של מקום; ועבודתו שם לאוקמא שכינתא מעפרא | תשל"ח (1977–78) | 1 שע׳ 17 דק׳ | המשגיח מבאר את גלות יעקב אבינו בחרן, מקום של חרון אף, ואת עבודתו שם להקים את השכינה, שרחל רומזת עליה, מן העפר. |
| עיקר השתלשלות של כלל ישראל הוא דוקא בגלות. | תש"נ (1989–90) | 39 דק׳ | המשגיח מראה משנותיו של יעקב אבינו בבית לבן שעיקר התפתחותו של כלל ישראל, מיעקב לבדו ועד השבטים וששים ריבוא, התרחשה דווקא בגלות ובתנאים קשים. |
וישלח
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| דרך הישרה להתנהג בגלות -הכנעה (כמו שיעקב אע"ה התנהג לעשו) | תשל"ג (1972–73) | 1 שע׳ 3 דק׳ | המשגיח מבאר מדוע קודם זמן התיקון הדרך הנכונה לישראל בגלות היא דרכו של יעקב אבינו, להיכנע לעשו בתפילה ובדורון, וכיצד מכירים את עשו גם כשהוא מציג את עצמו כתלמיד חכם. |
| ביאור במעשה שכם והמלחמה עליהם' ושייכות זה לחנוכה. ועוד כמה עניני חנוכה | תשל"ד (1973–74) | 1 שע׳ 17 דק׳ | המשגיח לומד את מעשה דינה ושכם כמלחמה על הצניעות והקדושה של כלל ישראל, אותה מלחמה שניהלה יהודית בחנוכה, ומסיים שכל אחד צריך לעשות חשבון הנפש אם הוא חושב כדרכו של יעקב או כדרכו של לבן. |
| בדיבורים של יעקב לעשו ובפרשה של “ואלה המלכים” נטמן עומק נצחון של יעקב | תשל"ז (1976–77) | 1 שע׳ 22 דק׳ | המשגיח מראה שבדברי יעקב לעשו ובפרשת "ואלה המלכים" גנוז נצחונו האמיתי של יעקב: הנשמות היהודיות שהעלה מתוך צאן לבן, דרך המיעוט המביא לידי ריבוי, ואור חנוכה היורד אל אלו שאינם יכולים להתרומם. |
| הנסיונות הגדולות של יעקב בפרשה זו - כנגד הנסיונות הגדולות של סוף הגלות | תשמ"א (1980–81) | 1 שע׳ 21 דק׳ | המשגיח מבאר כיצד יעקב אבינו, שנשאר נקי בבית לבן, יכול היה לתקן את המלאכים שנפגמו בסדום ולעמוד מול עשו, ולומד מכך על הנסיונות הגדולים של אמונה בסוף הגלות. |
| “וישלח יעקב מלאכים” - עדות לגדלותו' שנשאר צדיק בסביבת רשעים | תש"נ (1989–90) | 40 דק׳ | המשגיח מבאר שיעקב אבינו שלח אל עשו את אותם המלאכים שהוא תיקן, כעדות שנשאר צדיק אפילו במקום הטומאה של לבן. |
וישב
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| “הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה”? - השכינה יורדת למטה מעשרה טפחים? (שייכות לחנוכה) | תשל"ה (1974–75) | 1 שע׳ 28 דק׳ | המשגיח מבאר שיוסף הוא הצדיק הכולל את כל כלל ישראל, ומה שאירע לו הוא סימן לגלות ולגאולה; זעקתו של יעקב על החלום של השמש והירח היתה זעקה על ירידת השכינה בגלות ארוכה, ונרות חנוכה שלמטה מעשרה הם התשובה. |
| החילוק בין כיבוד אב של יעקב וכיבוד אב של עשו | תשל"ח (1977–78) | 1 שע׳ 18 דק׳ | המשגיח מעמיד את כיבוד האב החיצוני והפורמלי של עשו מול כיבוד האב של יעקב, שהוא מתוך אהבה, ומבאר שכיבוד אב אמיתי פירושו לכבד את השורש, וזה קושר אותו לארץ ישראל, לחודש אב, ליוסף ולחנוכה. |
| פרשה זו קשה להבין אבל בו נטמן אורו של מלך המשיח | תשל"ט (1978–79) | 1 שע׳ 27 דק׳ | המשגיח מבאר שפרשת וישב, פרשה מלאה קושיות קשות על השבטים ועל הנהגת רבונו של עולם, היא דווקא המקום שבו גנוז האור הגנוז של משיח, כמו בנרות חנוכה המאירים בזמן החשוך ביותר בשנה. |
| ביאור עמוק ונפלא בשנאת אחים ונסיון של יוסף (שייכות לחנוכה) | תשמ"ב (1981–82) | 1 שע׳ 20 דק׳ | המשגיח מבאר שיוסף היה הצדיק הדור, שהתעלה על ידי שמירת הברית, ושההלכה שהיתה חוסכת ממנו את הנסיון היתה נסתרת עד אחרי הנסיון, וקושר זאת לאסנת ולאור של חנוכה מול החושך של יון. |
| (רש"י) “אלה ישוביהם וגלגוליהם עד שבאו לכלל ישוב” - כל אריכות הגלות מתגלגל סביב משיח; חנוכה - דרוש לתרץ קושית ב"י | תשמ"ג (1982–83) | 1 שע׳ 20 דק׳ | המשגיח מבאר שכל גלגולי הגלות, המתחילים במכירת יוסף, סובבים סביב משיח, ושבחנוכה נתגלה אורו של משיח, ובזה הוא מתרץ את הקושיא הידועה של הבית יוסף. |
| יוסף צדיק נסתר' בבחינת אור הגנוז שמאיר בחושך מצרים | תשנ"ג (1992–93) | 1 שע׳ 21 דק׳ | המשגיח מבאר מדוע הדין שהמגדל ילד כאילו ילדו נשאר נעלם מיעקב, מיוסף ומאשת פוטיפר, כדי שיוסף יעבור את נסיונותיו במצרים ויהיה הצדיק הנסתר, האור הגנוז המאיר בתוך חושך הגלות, כמו נרות חנוכה. |
| יוסף משיג סדר טהרות ע"י שורש נשמתו - קדושת יסוד | תשנ"ה (1994–95) | 23 דק׳ | המשגיח מבאר שיעקב אבינו מסר ליוסף את התורה שקיבל משם ועבר, אבל סדר טהרות היה חלקו של יוסף עצמו בתורה, שהשיג בעצמו משורש נשמתו, קדושת יסוד. |
| בפרשה זו נטמן משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. שייכות לחנוכה | תשנ"א (1990–91) | 42 דק׳ | המשגיח מראה שבפרשת וישב טמונים השרשים של משיח בן דוד ושל משיח בן יוסף, ושאור המשיח, היורד עד המקומות הנמוכים ביותר, מתגלה על ידי נרות חנוכה. |
ויגש
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| חילוק בין הנהגת יוסף ויהודה; הקב"ה יעשה שלום ביניהם | תשל"ג (1972–73) | 58 דק׳ | המשגיח מבאר שרבונו של עולם מנהיג את העולם בשתי דרכים שנראות הפוכות זו מזו: דרכו של יוסף, המחזיק בתורה כפשוטה בלי להסתכל על התוצאות, ודרכו של יהודה, שעל ידו תוכניתו של הקב"ה, ומשיח עצמו, יוצאים לפועל אפילו על ידי עבירה; והוא מראה זאת ביהודה ותמר, ביוסף ואשת פוטיפר, ובפנחס ומעשה שטים. |
| ויגש נוט' - וויי געשריגן! הכנת הגאולה לפני התחלת הגלות | תשל"ו (1975–76) | 1 שע׳ 19 דק׳ | המשגיח מבאר שפרשת ויגש, שבה מתחיל גלות מצרים ושקוראים אותה לפני עשרה בטבת, היא "וויי געשריגן", זעקת "אוי", אבל בתוכה כבר גנוזה ההכנה לגאולה. |
| שלא להתערב במחלוקת של צדיקים; ואודות ח' ט' וי' טבת | תשל"ז (1976–77) | 1 שע׳ 33 דק׳ | המשגיח לומד מפרשת ויגש שבגלות צריכים ישראל להיות מאוחדים, לא להתערב במחלוקת של צדיקים, ולהשיב לעצמם את ההרגשה העדינה של יראת שמים, שעל אבדנה מקוננים בח' ט' וי' בטבת. |
| בגלות ראשון בא אליהו - גואל אחרון | תשל"ח (1977–78) | 54 דק׳ | מתוך החשבון של שבעים הנפש שירדו מצרימה מראה המשגיח שתחילתו של כל גלות בישראל כבר נושאת בתוכה את הגאולה, ושאליהו הנביא, מבשר הגאולה, נכנס לגלות יחד עם ישראל. |
ויחי
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| מ'געזעגנט זיך פון ספר בראשית! ספר של ספורי צדיקים | תשל"ג (1972–73) | 1 שע׳ 1 דק׳ | המשגיח מבאר שהפרשה הסתומה של ויחי מלמדת שהחיות האמיתית של יעקב אבינו, ועיקר תכליתו של יהודי, נמצאים דווקא בתוך חושך הגלות, ששם צריך לעבוד את השי"ת בכח ולומר חזק. |
| ויחי יעקב - דוקא בגלות' כי שם עיקר עבודת יהודי | תשל"ח (1977–78) | 1 שע׳ 23 דק׳ | בשעת הפרידה מספר בראשית בפרשת ויחי מראה המשגיח שיעקב ויוסף הגיעו לקדושתם העליונה דווקא במצרים, ושבחושך הגלות זוכה יהודי לקדושה ולארץ ישראל על ידי תורה ותפילה. |
| נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרות השעיבוד- ובכל זאת -ויחי יעקב | תשמ"א (1980–81) | 1 שע׳ 14 דק׳ | המשגיח מבאר מדוע פרשת ויחי סתומה ומדוע הקץ נסתר, ומלמד שבמקום הסתום עצמו כתוב "ויחי יעקב": אמונתו של יעקב חיה בכלל ישראל אפילו בלילה החשוך ביותר של הגלות. |
ספר שמות
שמות
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| נסיונות של סוף גלות מצרים ונסיונות זמנינו | תשל"ג (1972–73) | 1 שע׳ 9 דק׳ | המשגיח מראה שבסופו של כל גלות, דווקא כשהישועה מתחילה להאיר, החושך מתגבר עוד יותר, כפי שהיה אצל אחי יוסף, אצל משה רבינו במצרים ובדורנו, והוא קורא לישראל להמשיך לקוות למשיח. |
| קיום בנ"י בגלות ע"י בטחון בה' והבדלה מדרכי הגוים | תשל"ד (1973–74) | 1 שע׳ 29 דק׳ | המשגיח לומד מפרשת שמות שכלל ישראל מתקיים בגלות על ידי בטחון בהשם יתברך ועל ידי התבדלות מדרכי הגוים, והוא מעמיד את יוסף, שהיה מוכרח במצרים, מול דתן ואבירם, שמחמת חסרון בטחון ביקשו להם מקום בין המצרים. |
| בשם של אדם נרמז שליחתו ונתינת כח לעשותו | תש"נ (1989–90) | 42 דק׳ | המשגיח מבאר שבשמו של אדם נרמזת שליחותו בעולם, והשם נותן לו כח לבצע אותה, ומחיל זאת על השמות שבספר שמות ועל היסורים הקשים של דורות שלמים. |
וארא
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| שיטת פרעה "אני עשיתיני" - Evolution | תשל"ז (1976–77) | 1 שע׳ 8 דק׳ | המשגיח מבאר את טענת פרעה "אני עשיתני" כשיטת האבולוציה של זמנו, סירוב להודות בבורא שאף היגיון לא הצליח לשבור אלא המכות בלבד, ומיישם זאת על הפרעה שבכל אדם ועל ההסתר פנים של דורנו. |
| המכות - נגוף למצרים ורפוא לישראל. (דרוש נפלא על ענין ירמיהו ונביאתו בחצר המטרה) [מס' ב”ב כ”ח] | תשל"ט (1978–79) | 1 שע׳ 28 דק׳ | המשגיח מראה שהמכות היו נגף למצרים ורפואה לישראל, ובונה דרוש ארוך מדוע קיבל ירמיהו את נבואות הנחמה הגדולות ביותר שלו דווקא כשישב בחצר המטרה, עד דבריו האחרונים של רש"י על חזקת הבתים. |
| דרוש נפלא בענין מכת הצפרדע | תש"מ (1979–80) | 1 שע׳ 26 דק׳ | המשגיח מבאר שהצפרדע, החיה גם ביבשה וגם בים, היא תערובת של טהרה וטומאה, ושירתה השקטה "ברוך שם כבוד מלכותו" מראה שמלכותו של השם יתברך מגיעה אפילו אל מקומות הטומאה. |
| דרוש נפלא במכת ברד - מכה של מלכות שמים (התעוררות לשובבים) | תשמ"א (1980–81) | 1 שע׳ 19 דק׳ | המשגיח מבאר שמכת ברד היתה מכה של מלכות שמים, ושמשה רבינו עצר אותה באמצעה כדי שיראת השמים שבה תישאר תלויה לישראל למלחמת גוג ומגוג שלפני ביאת המשיח. |
בא
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| “החודש הזה לכם” - התחדשות הלבנה' אילנות בשבט' וכנ"י | תשל"ד (1973–74) | 1 שע׳ 22 דק׳ | המשגיח מבאר שכלל ישראל מזדהה עם הלבנה המתחדשת ועם האילן שחוזר לחיים בשבט, משום שהם הראשית של העולם, ושכל התורה מבראשית עד "החודש הזה לכם" היא תירוץ מדוע רק להם אפשר להפקיד את ארץ ישראל. |
| הדרכה וחיזוק לדור של הסתר פנים: "אהבתי אתכם אמר ה'" | תשל"ב (1971–72) | 1 שע׳ 27 דק׳ | המשגיח מבאר שהחושך שלפני משיח הוא כמו מכת חושך במצרים, ושדור שבור מתחזק על ידי שמיעת המילים הראשונות של מלאכי, "אהבתי אתכם אמר ה'". |
בשלח
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| חוט הזהב של פרשה זו - אמונה (שער הבטחון של חובות הלבבות) | תש"ל (1969–70) | 1 שע׳ 23 דק׳ | המשגיח מראה שאמונה היא חוט הזהב העובר לאורך פרשת בשלח, ועל פי ההבדלים שמונה חובות הלבבות בין הבוטח לבין מי שאינו בוטח הוא מבאר כיצד הבטחון קובע את יחסו של יהודי למזל, לפרנסה ולנסיונות החיים. |
| מה "הים ראה וינס"? "וינס ויצא החוצה." (ט"ו בשבט) | תשל"ג (1972–73) | 1 שע׳ 7 דק׳ | המשגיח מבאר שהים נבקע כשראה את ארונו של יוסף, משום שיוסף, שברח לפני שאיבד את בחירתו, מראה שהגאולה נחלקה לשתים, ושכלל ישראל, כמו אילן בט"ו בשבט, אינו מת לעולם. |
| ויסב אלקים את העם" - להיות מסובין על ה'. | תשל"ח (1977–78) | 1 שע׳ 16 דק׳ | המשגיח מבאר שפרשת בשלח היא פרשה ארוכה אחת של אמונה ובטחון, וארבעים השנים של "ויסב אלקים את העם" היו הסיבה של ארבעים שנה, כדי שכל יהודי, עני כעשיר, ילמד להישען על רבונו של עולם. |
| פרשה מלא פנינים יקרים - מן זה אמונה' ימות המשיח' ושירת נשים. | תשמ"א (1980–81) | 1 שע׳ 13 דק׳ | המשגיח מראה שפרשת בשלח מלאה אמונה, מקריעת ים סוף והמן ועד שירת הנשים, ודרך דברי הרמב"ם והרמב"ן על ימות המשיח, ומסיים שיש לצאת מן השבת הזו עם אמונה ובטחון. |
| שבת שירה - ביאור פנימי בענין שירה (שייכות לט"ו בשבט) | תשמ"ג (1982–83) | 1 שע׳ 25 דק׳ | המשגיח מבאר שהעולם נברא בשבעה קולות והוא עצמו שירה לרבונו של עולם, שהשבת משלימה אותה; בשבת שירה שחל עם ט"ו בשבט צריך כל יהודי לשיר את חלקו ולהוציא פירות טובים בכרם של הקב"ה. |
| מלחמה לה' בעמלק - קליפה של ליצנות | תש"נ (1989–90) | 38 דק׳ | המשגיח מבאר שכחו של עמלק הוא הליצנות, הבדיחה שכופרת במציאות, ושהמלחמה בעמלק בכל דור היא המלחמה נגד הלעג לתורה. |
| מדארף זיך טובל זיין אין די פרשה!! | תשס"ו (2005–06) | 44 דק׳ | המשגיח קורא לפרשת בשלח מקוה של אמונה שיהודי צריך לטבול בו, ועובר על האמונה בקריעת ים סוף, במן, בצנצנת המן, בעמלק ובשירה. |
| פרשה של אמונה - נסיון דורנו | תשס"ה (2004–05) | 33 דק׳ | המשגיח מראה שפרשת בשלח היא פרשה של אמונה, ומבאר שהנסיון של דורנו, הנסיון האחרון לפני משיח, הוא להחזיק באמונה פשוטה בזמן של הסתר פנים כפול, כמו אברהם אבינו בעקידה. |
| אלקי אבי - להתקשר למסורת ישראל “עשה לך רב” | תשכ"ט (1968–69) | 1 שע׳ 33 דק׳ | המשגיח מלמד שיהודי נשאר חי כענף של האילן של יעקב אבינו רק כשהוא מחזיק בדרך אבותיו ומדבק את עצמו ברבי ותלמיד חכם של אמת. |
יתרו
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| מה שמועה שמע ובא? קריאת ים סוף ומלחמת עמלק | תשל"ג (1972–73) | 1 שע׳ 23 דק׳ | המשגיח מדבר על סימני עקבתא דמשיחא, על הבלבול ועל נסיון האמונה בדור האחרון, ולומד מיתרו, שבא אל משה לאחר ששמע על קריעת ים סוף ועל מלחמת עמלק, שהעצה היחידה היא להידבק בצדיקים וביהודים כשרים. |
| זמן קבלת התורה אפילו בלי הכנה | תשנ"ב (1991–92) | 44 דק׳ | המשגיח מבאר ששבת פרשת יתרו היא הזדמנות שניה לקבל את התורה אפילו בלי הכנה, כי התורה ויומה הם למעלה מכל חשבון, ולהקב"ה יש רחמנות מיוחדת על הבאים מאוחר, כמו יתרו. |
משפטים
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| "ועבדו לעולם" - "לעולמו של יובל" - לחזק באמונה עד ביאת עולמו של יובל (הגאולה) | תשל"ג (1972–73) | 1 שע׳ 3 דק׳ | המשגיח מבאר שלעבד שלא השלים את תיקונו בששת השבועות של שובבי"ם יש עוד תקוה ביובל, שעומד למעלה מן העולם, ושלפני ביאת המשיח העבודה העיקרית היא להחזיק באמונה פשוטה. |
| “ואלה המשפטים” - דא רזא דגלגוליא (זוהר) - כח הסנהדרין לתקן עולמות ונשמות | תשל"ו (1975–76) | 1 שע׳ 11 דק׳ | על יסוד דברי הזוהר שהמשפטים הם "רזא דגלגולא", מבאר המשגיח שדיני התורה הם סדר הבריאה, ולכן פסק של בית דין בישראל פועל על מה שפוסקים בשמים, ומביא תיקון לנשמות ולעולם. |
| הקב"ה מדקדק על האדם לפי מדריגתו; סוף זמן תיקון שובבי”ם | תשל"ט (1978–79) | 1 שע׳ 31 דק׳ | המשגיח מבאר שהקב"ה דן כל אדם לפי מדרגתו, ושששת שבועות השובבי"ם, המסתיימים בפרשת משפטים, הם התיקון של נשמות מצרים; זהו המפתח ליסורים של הדורות האחרונים ולדרך שבה יהודי מחזיק את עצמו בגלות. |
| בסוף שובבי”ם מתקנים אפ' “מה שבהמה פגמה” | תשנ"ב (1991–92) | 42 דק׳ | המשגיח מלמד שבסוף השובבי"ם, בפרשת משפטים, צריך האדם להיות מתוקן כל כך שאפילו בהמותיו וממונו לא יזיקו, וככל שאדם עומד גבוה יותר, כך דורשים ממנו יותר. |
| עומק ישרות דיני תורה' להזהר במעשינו לפי מדריגותינו | תשס"ג (2002–03) | 42 דק׳ | המשגיח מראה שמשפטי התורה צודקים בעומק החוצה גלגולים, ושככל שיהודי עומד גבוה יותר, הדין עמו חמור יותר. |
תצוה
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| בפרשה זו גנוז משה ר' ובחינתו אור הגנוז (שייכות לפורים) | תשל"ג (1972–73) | 1 שע׳ 11 דק׳ | המשגיח מבאר ששמו של משה רבינו נעלם בפרשת תצוה לא כעונש, אלא משום שמסירות נפשו קשרה אותו אל ה"שמיני", האור הגנוז שלמעלה מן הטבע, המאיר שוב בפורים. |
| הנצחיות של המנורה ושל התורה ושל משה רבינו. (שייכות לפורים קטן) | תשל"ו (1975–76) | 1 שע׳ 21 דק׳ | המשגיח מבאר שהמנורה, שהיא תורה, אינה קשורה לשום מקום ולשום זמן ודולקת אפילו בגלות, שנשמת משה רבינו היא האור הגנוז החוזר בכל דור, ושפורים קטן מלמד את היהודי לראות את השי"ת אפילו בהסתר. |
| החילוק בין בגדי אהרן - “לכבוד ולתפארת'” ובגדי אחשורוש - “בהראותו” - לוקסוס | תש"מ (1979–80) | 1 שע׳ 43 דק׳ | המשגיח מעמיד את בגדי אהרן, שנעשו "לכבוד ולתפארת" לכבודו של רבונו של עולם, מול ה"בהראותו" של אחשורוש, שרצה רק להראות את עשרו, ומשם הוא מדבר נגד המותרות וה"בהראותו" של זמנו, על מידת המלכות, על צד הנקבה בעקבתא דמשיחא, ועל האורות הגדולים של פורים. |
כי תשא
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| שבת - יומא דאורייתא' מצוה כוללת' זיווג של בנ"י' “וקראתה לשבת עונג” | תשמ"א (1980–81) | 1 שע׳ 16 דק׳ | המשגיח מבאר ששבת היא מקדש גדול יותר מן המקדש עצמו, הכלה של כלל ישראל, ולכן בנין המשכן אינו דוחה שבת. |
ספר ויקרא
צו
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| לימוד מתרומת הדשן - לשמוח בכל עבודה אפ' הכי קטנה | תשמ"ב (1981–82) | 41 דק׳ | מן הדין שבגד הכהן צריך להיות כמדתו אפילו בעבודה הפשוטה של תרומת הדשן, לומד המשגיח שאדם המתכונן לשבועות שלו צריך להעריך ולשמוח אפילו בעבודה הקטנה ביותר. |
שמיני
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| לטהרנו ולקדשנו - צריכים לשמור על האמונה ע"י שמירה ממאכלות אסורות | תשל"ז (1976–77) | 1 שע׳ 9 דק׳ | המשגיח מבאר שאחרי שהמצה של פסח נוטעת אמונה בגופו של יהודי, באות פרשת שמיני וימי הספירה לשמור את האמונה על ידי ההיזהרות ממאכלות אסורות, המטמאים את הנשמה ומשעבדים את היהודי לכוחות שמהם הוציאו השם יתברך ממצרים. |
תזריע מצורע
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| מדארף אפהיטן די מויל!! אזוי בויעט מען די ביהמ"ק!! דרשה לילדי תפארת יונה | תשמ"ז (1986–87) | 45 דק׳ | המשגיח מדבר אל ילדים לאחר פסח ומלמד שצריך לשמור על הפה, הן על מה שנכנס בו והן על מה שיוצא ממנו, ושבמעשים קטנים ונסתרים יכול כל ילד יהודי להשתתף בבנין בית המקדש. |
| ביאור הפטורה - אליהו יתקן נשמות ישראל אפ' הרחוקים ביותר (מצורעים שבדמשק) (פסח) | תש"ס (1999–2000) | 1 שע׳ 17 דק׳ | המשגיח מבאר שתפקידו של אליהו הנביא הוא לתקן אפילו את הנשמות הרחוקות ביותר בישראל, את מצורעי דמשק כמו גחזי, עד שדמשק עצמה תיעשה ירושלים, ושפסח הוא זמנו של אליהו. |
אמור
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| אהרן והכהנים הם בחינת מדת הוד - קודש הקדשים - בחינת רשב"י | תשל"ו (1975–76) | 1 שע׳ 14 דק׳ | מתוך הגמרא על הברכה על השלמה, מבאר המשגיח ששם ה' שורה רק על שלימות, שכל יהודי קשור לעולם הבא, לשבת ולארץ ישראל, ושימי הספירה הם העבודה להיות שלם לקראת שבועות. |
בהר בחקותי
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| וכי ימוך אחיך - נפילה ממדריגתו - אחרי נמכר' גאולה תהיה לו!! (שייכות לשבועות) | תשל"א (1970–71) | 1 שע׳ 9 דק׳ | המשגיח מבאר ששבת, ארץ ישראל, יום כיפור, התורה ונשמת ישראל שורש אחד להם, שהעבירות אצל יהודי הן רק מקרה ולא עצמותו, וממילא אין יהודי, כמה שיפול, שיכול להיתלש משורשו: אחרי נמכר גאולה תהיה לו. |
| שמיטה ויובל - להיות מובדל מגשמיות וזה מביא השתוקקות לה' (שבועות) | תשל"ד (1973–74) | 1 שע׳ 17 דק׳ | המשגיח מבאר שכל דבר נמשך אל שורשו, שהגשמיות עוצרת את התשוקה, ושבת, שמיטה ויובל משחררים את היהודי ממנה, כדי שישוב אל הקב"ה ויהיה מוכן לקבלת התורה של שבועות. |
| ארבעה דברים ששכח משה כי הם בחינת יובל | תשל"ח (1977–78) | 1 שע׳ 26 דק׳ | המשגיח מבאר שארבעת הדברים שמשה רבינו היה צריך לשאול עליהם (המקלל, המקושש, פסח שני ובנות צלפחד) שייכים כולם למדרגה הנסתרת של היובל, שהיא למעלה מן השכל, ולומד מכך את קדושתו של כל יהודי. |
| ארץ ישראל שהוא "יהודי" שבארצות - שבתה שבת לה' | תשמ"ג (1982–83) | 1 שע׳ 21 דק׳ | המשגיח מבאר שארץ ישראל היא ה"יהודי" שבין הארצות והשבת של העולם, ולכן היא שומרת שמיטה ויובל, ושהיובל, כמו שבועות, מחזיר כל יהודי לשורשו בתורה. |
| השייכות בין יובל ושמיטה לספירה ושבועות - בחינת חמישים | תשמ"ו (1985–86) | 1 שע׳ 15 דק׳ | המשגיח מבאר ששמיטה ויובל הם אותו דבר כמו ספירה ושבועות: השמיטה היא השבת והירושלים של הזמן, והיובל, החמישים, הוא קודש הקדשים שלמעלה מן הזמן ולמעלה מן המקום, מדרגתו של רבי שמעון בן יוחאי ושל מתן תורה. |
| תיקון לישראל הנמכר לעקר משפחת גר הוא ע"י יובל | תשנ"ב (1991–92) | 40 דק׳ | המשגיח מבאר שיובל הוא שיבתו של כל יהודי לשורשו, ומראה שאפילו יהודי שנמכר "לעקר משפחת גר", לעבודה זרה עצמה, נגאל על ידי היובל, בגלל הסוד הטמון בכל נשמה יהודית. |
ספר במדבר
במדבר
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| כל א' מישראל הוא אות בספר תורה של הקב"ה | תשל"ט (1978–79) | 1 שע׳ 23 דק׳ | המשגיח מבאר שמניין ישראל בפרשת במדבר הוא ההכנה לשבועות, משום שכל יהודי הוא אות בספר התורה של רבונו של עולם, והוא נמנה בשמו, בשורשו. |
| “איש על דגלו באותות” - לפי שורשו בתורה | תשנ"ב (1991–92) | 45 דק׳ | מן הדגלים במדבר מראה המשגיח כיצד שכן טוב משפיע לדורות, שכל יהודי הוא אות בספר התורה, ושמשה רבינו, שהוא עצמו "מועד", נתן לכלל ישראל השגה בשבת, בימים טובים ובקבלת התורה של שבועות. |
שלח
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| הקשר בין מרגלים של יוסף' משה' ויהושע; ועבודתינו בימי הקיץ | תשל"ח (1977–78) | 1 שע׳ 29 דק׳ | המשגיח מקשר את שלוש הפעמים של מרגלים בתורה, אצל אחי יוסף, אצל שלוחי משה רבינו ואצל שלוחי יהושע, עם נסיון קדושת העינים במקום ובזמן של טומאה, ולומד מכך את עבודת חדשי תמוז ואב. |
| ביאור עמוק בענין שליחות המרגלים. שליחותינו בימי תמוז - שמירת עינים | תשמ"ב (1981–82) | 1 שע׳ 25 דק׳ | המשגיח מבאר שהמרגלים היו צדיקים שנשלחו להכניס קדושה בארץ של טומאה, ונכשלו כששכחו של מי הם שלוחים; בתמוז ובאב כל יהודי הוא שליח כזה, הצריך לשמור את עיניו ובכך להביא את המשיח. |
| יעדער איד איז א שליח פון ה' צו דערהייבן די וועלט | תש"נ (1989–90) | 25 דק׳ | המשגיח מלמד את הילדים לפני הקיץ שכל יהודי הוא שליח של רבונו של עולם להעלות את העולם, ובכל מקום שנוסעים אסור לשכוח לשם מה נשלחו. |
חקת
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| החוק של פרה אדומה - אהבת הקב"ה אלינו | תשל"ג (1972–73) | 55 דק׳ | המשגיח מבאר שפרה אדומה היא חוק משום שהיא עומדת על אהבת הקב"ה לכלל ישראל שהיא למעלה מן השכל, ושענוותו של משה רבינו היתה בעצמה חוק, ומכאן הוא בא לחטא מי מריבה וללימוד של אמונה בעצמו. |
| פרה אדומה - ביטול מלכות אדום; ביאור חטא מי מריבה | תשנ"ג (1992–93) | 31 דק׳ | המשגיח מבאר שפרה אדומה, שורש האמונה שלמעלה מן השכל שבכל מצוה, מבטלת את מלכות אדום, ומפרש את חטא מי מריבה שענוותנותו של משה רבינו לא הניחה לו לפעול בזכות עצמו; מכאן הוא למד שיהודי צריך להאמין בהשם יתברך, בצדיקים ובעצמו, כשליח של רבונו של עולם. |
בלק
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| Doctrine של בלעם - “לא ראה עמל בישראל” - יהודי טוב בעצם | תשל"ג (1972–73) | 50 דק׳ | המשגיח מבאר את יסודו של בלעם בפרשת בלק: כלל ישראל אינו נחשב בין הגויים, טובם הוא בעצם ועבירותיהם רק במקרה, והוא מראה זאת בל"ט המלקות, בתורה שבעל פה ובענינו של שבעה עשר בתמוז. |
| “על כן יאמרו המושלים באו חשבון” - השייכות בין הפשט והדרש | תשל"ו (1975–76) | 58 דק׳ | המשגיח מראה כיצד דרשת הגמרא על "על כן יאמרו המושלים באו חשבון", שצריך לעשות חשבון הנפש, צומחת מתוך הפשט בענין בלעם, והוא מביא זאת לימי הנפילה של תמוז, לתפילה חזקה בציבור ולחבורה טובה. |
פינחס
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| ביאור נפלא על מעשה זמרי וקנאת פנחס | תשל"ג (1972–73) | 53 דק׳ | המשגיח מבאר שזמרי רצה להביא את האומות תחת כנפי השכינה אלא שטעה, ופינחס קינא לאותה נקודה יהודית שלעולם אינה יכולה להשתחת, ה"יו"ד זעירא", שהיא גם הכותל המערבי שמעולם לא חרב. |
| י' זעירא של פנחס - אפילו 'איד'ן קטנים יכולים לעשות דברים גדולים | תש"מ (1979–80) | 1 שע׳ | המשגיח לומד מפינחס, יהודי קטן שנעשה גדול בשעה שהגדולים עמדו, שבזמנים המסוכנים של היום יכול כל בחור בקעמפ להיות פינחס: על ידי עבודת השם בכל רגע, העלאת אחרים, תפילה בהתלהבות ולימוד עם ילדים בחמימות. |
מטות מסעי
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| צד א: בגורל תחלק הארץ - יהודי הוא גורל של הקב"ה - אנו גורלך ואתה גורלנו צד ב: התגלות הסוד שנגנז בימי המצרים | תש"מ (1979–80) | 1 שע׳ 2 דק׳ | המשגיח מבאר שיהודי הוא גורלו של הקב"ה, קשור אליו למעלה מן השכל, ולכן אסור לו להתחבר לדרכי הגויים, ושהטוב הגנוז בשלושת השבועות, שגילה האריז"ל בחכמת הסוד, קורא להתחזק איש ברעהו ולתפילה. |
ספר דברים
דברים
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| תפלו על המן שהוא לבן - טעם מנהג לאכילת חלב ב9 טעג | תשמ"א (1980–81) | 1 שע׳ 21 דק׳ | מתוך התוכחה על המן הלבן מבאר המשגיח שהימים השפלים של בין המצרים, ודור עקבתא דמשיחא, מסתירים את החסדים הגדולים ביותר, ושהנסיון של הדור הזה הוא עקידה: לעבוד את ה' עם קושיות שאין מבינים אותן, ולהתחזק איש את רעהו. |
| דרשה בירושלים עיה"ק - דרוש בענין הדביקות של הקב"ה בישראל שנתגלה בספר דברים | תשמ"ח (1987–88) | 1 שע׳ 45 דק׳ | מן ההלכה שצריך לכתוב את כל התורה משום שאסור לכתוב אותה מגילות מגילות, מבאר המשגיח שהתורה והעולם הם שירה של חיבורים, שההפסקים בין הספרים הם הגלות, ושבשבת חזון, כשמתחילים את ספר דברים, יתגלה שמעולם לא היה גט בין הקב"ה לכלל ישראל. |
ואתחנן
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| משה רבינו מלמד איך להתפלל. נחיצות וחשיבות פסוקי דזמרה | תשל"ד (1973–74) | 1 שע׳ 18 דק׳ | מפרשת ואתחנן מראה המשגיח שמשה רבינו מלמד כיצד להתפלל, ומבאר מדוע פסוקי דזמרה, שירותיו של דוד המלך הכורתות דרך לתפילה, חשובים כל כך, דווקא משום שהם פחות חיוב. |
שופטים
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| שופטים ושוטרים - עשה לך רב כדי שתהיה בטל להקב"ה (שייכות לימים נוראים) | תש"מ (1979–80) | 1 שע׳ 26 דק׳ | המשגיח מבאר שהמלך, הכהן והצדיק נמצאים כדי שיהודי יוכל להתבטל לרבונו של עולם על ידי מי שגדול ממנו, ושהביטול הזה הוא ההכנה לקבלת עול מלכות שמים בראש השנה. |
| נקודה עיקרית בפרשה זו - ביטול למנהיגים ולהקב"ה | תשמ"ג (1982–83) | 1 שע׳ 23 דק׳ | המשגיח מראה שפרשת שופטים, שקוראים בתחילת אלול, עוסקת כולה בקבלת מרות ובביטול למנהיגים, ועל ידם לרבונו של עולם, וזוהי ההכנה לראש השנה. |
| “לשכנו תדרשו ובאת שמה” - ארץ ישראל גבוה מכל הארצות. דרוש בענין דוד ואביגיל | תשנ"א (1990–91) | 1 שע׳ 36 דק׳ | המשגיח מראה שדוד המלך קשור לירושלים, המקום אשר יבחר ה', ומבאר על ידי המעשה של אביגיל ונבל שאביגיל היתה שומרת נצחיות מלכות בית דוד; מכאן הוא עובר לספר דברים ולחודש אלול כבנין ירושלים. |
כי תבוא
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| “ראשית עריסותיכם תתנו לכהן” - שהוא ראשית שבנפש | תשמ"ב (1981–82) | 1 שע׳ 14 דק׳ | המשגיח מבאר מדוע מתנה לתלמיד חכם נמשלה דוקא לביכורים: שניהם "ראשית", והביכורים שמביאים לכהן בירושלים נועדו כדי שכל יהודי יישאר קשור לתלמידי החכמים המלמדים אותו את שיעורי התורה. |
| ביכורים - פועל דמיוני שבני ישראל' שהם שבעת המינים של הקב"ה' ישובו לארץ ישראל | תשמ"ח (1987–88) | 1 שע׳ 52 דק׳ | המשגיח מבאר שביכורים הם פועל דמיוני לכך שכלל ישראל, שבעת המינים של רבונו של עולם, ישובו לארץ ישראל, ובונה על זה שראש השנה הוא בית המקדש של הזמן, שבו כל יהודי מביא את עצמו כביכורים ברעננות. |
| ביאור מדרש נפלא - עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ (שייכות לפרשת כי תצא) | תשמ"א (1980–81) | 1 שע׳ 15 דק׳ | המשגיח מבאר את המדרש שביכורים היא המצוה שבשבילה נכנסים לארץ, משום שדורון לתלמיד חכם הוא כביכורים, והקשר עם התלמיד חכם, שצריך לשאול אותו את שיעורי התורה, הוא המכניס את היהודי באמת לארץ ישראל. |
נצבים וילך
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| “ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב” - מצוות מילה שעל ה' לקיים | תשל"א (1970–71) | 1 שע׳ 34 דק׳ | המשגיח מבאר שבחודש אלול רבונו של עולם בעצמו מל את לב כל יהודי ומגלה את האהבה הנסתרת אליו, כדי שכל אחד יוכל לחטוף את אלול מן היצר הרע, לעוף למעלה אל כסא הכבוד, ולבוא לראש השנה בשמחה ובתפילה להגיע לתכלית שלשמה נברא. |
| “מחוטב עציך עד שואב מימך” - חשיבות דורות השפלים (התעוררות לר"ה) | תשל"ח (1977–78) | 1 שע׳ 24 דק׳ | המשגיח מבאר ש"מחוטב עציך עד שואב מימיך" בפרשת נצבים פירושו הדורות האחרונים והחשוכים, שעבודת ה' הקשה שלהם חשובה כעבודתם של הדורות הגדולים ביותר, ומוציא מכך את הכח שבו יהודי בא לראש השנה. |
האזינו
| כותרת | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|
| פרשה של אמונה. עשי"ת - זמן לנקות חציצות האמונה | תשל"ב (1971–72) | 1 שע׳ 7 דק׳ | המשגיח מלמד שפרשת האזינו, הכוללת את כל מה שיקרה לכלל ישראל, היא פרשת האמונה, ושעשרת ימי תשובה הם הזמן להתחזק באמונה, להתפלל מתוכה ולקבל את הקב"ה למלך. |
| פרשה שכולל הכל - מכוון כנגד עשי"ת שכולל הכל | תשל"ז (1976–77) | 46 דק׳ | המשגיח מבאר שפרשת האזינו, הכוללת את כל התורה ואת כל נשמה מישראל, נקראת בשבת שובה, השבת הכוללת את כל השנה, ובונה מכאן את דרך האמונה, המלכות והקרבה להשי"ת בעשרת ימי תשובה. |