שבת - יומא דאורייתא' מצוה כוללת' זיווג של בנ"י' “וקראתה לשבת עונג”
פרטים: כי תשא תשמ"א (1980–81) אידיש 1 שע׳ 16 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מבאר ששבת היא מקדש גדול יותר מן המקדש עצמו, הכלה של כלל ישראל, ולכן בנין המשכן אינו דוחה שבת.
המשגיח פותח בפירוש רש"י שהמילה "אך" מלמדת שמלאכת המשכן אינה דוחה שבת, ובקושיית הרמב"ן שהמיעוט כתוב אצל שבת ולא אצל המשכן. הוא מקשה עוד: קרבנות דוחים שבת, ומדוע לא יהיה כן הבנין שצריך בשבילם? מתוך גמרא ורש"י על בית המקדש לעתיד הוא מבאר שכל מלאכה, גם מלאכת המשכן, באה רק מחמת החטא. אחר כך הוא מביא את ענין "כלה": מצוות הכוללות את הכל, התורה, המקדש, ובעיקר השבת, בת הזוג של כנסת ישראל, שעל ידה מקבל היהודי את הנשמה היתירה. שבת היא מקדש בזמן, גדול מן המקדש במקום, ולכן השבת הקטנה צריכה לפנות מקום לגדולה, ולכן דוד המלך, שהוא עצמו השביעי, לא בנה את בית המקדש. לבסוף הוא מדבר על מדרגות קדושת השבת, מספר מעשיות משולחן השבת, ומעורר להרגיש את עונג השבת.