שלא להתערב במחלוקת של צדיקים; ואודות ח' ט' וי' טבת

פרטים: ויגש תשל"ז (1976–77) אידיש 1 שע׳ 33 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

המשגיח לומד מפרשת ויגש שבגלות צריכים ישראל להיות מאוחדים, לא להתערב במחלוקת של צדיקים, ולהשיב לעצמם את ההרגשה העדינה של יראת שמים, שעל אבדנה מקוננים בח' ט' וי' בטבת.

המשגיח פותח בכך שויגש היא פרשת הירידה לגלות, והעצה הראשונה היא אהבה בין ישראל: יהודה ניגש אל יוסף כדי לעורר אהבה, ויוסף התעלה בזכות אהבתו לכל אחד. על פי הבאר מים חיים הוא מבאר מדוע הסתתר יוסף מאביו: כל שנים עשר השבטים היו צריכים לבוא למצרים בהצנע כדי לשתול שם קדושה. מכיון שהצדיקים נעלים מאיתנו, הוא אומר, אי אפשר לשפוט אותם; מן המדרש על השבטים המתבוננים במחלוקת יהודה עם יוסף, וממעשיות על ראפשיץ, לענטשנא, רבי ברוך'ל והקדושת לוי, הוא מזהיר שלא להתערב. אחר כך הוא עובר לטבת: תרגום התורה ליוונית הביא חושך, וכלל ישראל איבד את ההרגשה. שוחט צריך יראת שמים כדי לחוש פגימה דקה, ומכה באבר הזה מחייבת חשבון הנפש. לבסוף הוא מדבר על נזיקין, תיקון וגלגולים.

נושאים: אהבת ישראל ואחדות · התקשרות לצדיקים · חודש טבת · יראת שמים

דיווח על טעות בדף זה