החילוק בין כיבוד אב של יעקב וכיבוד אב של עשו
פרטים: וישב תשל"ח (1977–78) אידיש 1 שע׳ 18 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מעמיד את כיבוד האב החיצוני והפורמלי של עשו מול כיבוד האב של יעקב, שהוא מתוך אהבה, ומבאר שכיבוד אב אמיתי פירושו לכבד את השורש, וזה קושר אותו לארץ ישראל, לחודש אב, ליוסף ולחנוכה.
המשגיח פותח ב"וישב יעקב": יעקב פחד מזכות כיבוד האב וישוב ארץ ישראל של עשו, והשי"ת ניחם אותו ביוסף, שנתגדל דווקא הרחק מאביו ובחוץ לארץ. אחר כך הוא מביא את שבחו של רבן שמעון בן גמליאל על כיבוד האב של עשו, את המעשים בדמא בן נתינה ובאבימי, ומבאר שכל מצוה היא כפתור המדליק עולם למעלה: כיבוד אב מעורר את בחינת אב הרחמן, ולכן הבין אבימי את החורבן כרחמנות. כיבוד האב של עשו נותן לו אחיזה בחודש אב, אבל הוא רק מבחוץ: לשון פורמלית, בגדים נאים, ושנאה בלב. המהר"ל והפלשתים מאשקלון מראים את ריקנות כיבוד האב של הגויים. כיבוד אב אמיתי, כמו ישוב ארץ ישראל, פירושו לכבד את השורש. יוסף במצרים, שדמות דיוקנו של אביו עזרה לו, מוביל לחנוכה, אור בחושך העמוק ביותר.
נושאים: כיבוד אב ואם · יעקב ועשו