Doctrine של בלעם - “לא ראה עמל בישראל” - יהודי טוב בעצם
פרטים: בלק תשל"ג (1972–73) אידיש 50 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מבאר את יסודו של בלעם בפרשת בלק: כלל ישראל אינו נחשב בין הגויים, טובם הוא בעצם ועבירותיהם רק במקרה, והוא מראה זאת בל"ט המלקות, בתורה שבעל פה ובענינו של שבעה עשר בתמוז.
המשגיח פותח את השבת שלפני שלשת השבועות בדברי הנביא מיכה, הקורא לזכור את עצת בלק ואת תשובת בלעם. בלק ובלעם טענו ששבעים אומות ראויות לעבוד במקום עם אחד, אבל בלעם חזר עם יסוד: "הן עם לבדד ישכון", ישראל אינם נחשבים עם הגויים, טובם בעצם ורעם במקרה. הקב"ה הניח לזה להיאמר על ידי בלעם, כמו שהיצר הרע מוכרח לענות אמן. דרך שלש הפעמים שבלעם ניסה, עם רש"י, הוא מראה שהקב"ה מביט על השורש, על האבות, ששם שום יהודי לא חטא. את זה הוא מביא אל ל"ט המלקות: התורה שבעל פה, הנובעת מלב החכמים, יודעת שהיום הראשון של היצירה מעולם לא חטא. המשכן יכול להיחרב, אבל הנקודה הפנימית נשארת. ממילא שבעה עשר בתמוז, היום הארבעים, הוא באמת נחמה, שצריך לראותה בעיניים של שבת.
נושאים: הנקודה הפנימית שבכל יהודי · בלק ופנחס