בסוף שובבי”ם מתקנים אפ' “מה שבהמה פגמה”

פרטים: משפטים תשנ"ב (1991–92) אידיש 42 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

המשגיח מלמד שבסוף השובבי"ם, בפרשת משפטים, צריך האדם להיות מתוקן כל כך שאפילו בהמותיו וממונו לא יזיקו, וככל שאדם עומד גבוה יותר, כך דורשים ממנו יותר.

המשגיח פותח בשבועות השובבי"ם, שהשבת האחרונה שלהם היא משפטים, ובמעשה שבגמרא על חמורו של רבי פנחס בן יאיר שלא רצה לאכול מאכל שאינו מעושר: קדושת האדם מתפשטת על כל מה ששייך לו. הוא שואל מדוע הגמרא לומדת ש"מבעה" זה אדם מפסוק המדבר על תשובה, ומסביר שהאדם נברא ישר, בצלם אלקים, כדי לבנות ולתקן; האדם עצמו אינו מזיק, אלא הבהמה שבו, ו"אדם המזיק" פירושו מי שמתקן את נזקו. מטענתו של קין לרבונו של עולם, שומרו של עולם, הוא לומד שצריך לעשות את הקב"ה לשומר, כמו ב"אלקי נצור" כנגד לשון הרע. הוא מפרש את לשון המשנה "הכשרתי" שהאדם אחראי על מדותיו שלו, ומראה מהזוהר, מחז"ל ומהרמב"ם שהדרישה גדלה לפי המדרגה, כך שאצל בני תורה בפרשת משפטים מדת חסידות נעשית דין.

נושאים: משפטים · שובבי"ם · תשובה

דיווח על טעות בדף זה