שמיטה ויובל - להיות מובדל מגשמיות וזה מביא השתוקקות לה' (שבועות)

פרטים: בהר בחקותי תשל"ד (1973–74) אידיש 1 שע׳ 17 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

המשגיח מבאר שכל דבר נמשך אל שורשו, שהגשמיות עוצרת את התשוקה, ושבת, שמיטה ויובל משחררים את היהודי ממנה, כדי שישוב אל הקב"ה ויהיה מוכן לקבלת התורה של שבועות.

המשגיח פותח במדרש שכאשר בא הקב"ה ליתן את התורה ברח הים וההרים רקדו, ורק המדבר שמח. כל דבר נמשך אל שורשו, הוא מבאר, והגשמיות היא חציצה כמו טיט בין מגנט לברזל; המדבר הריק לא היתה לו שום מניעה, ולכן ניתנה בו התורה. השמיטה של פרשת בהר היא השבת של הארץ: העולם נברא לעמל, והשבת מחזירה את האדם לשורשו, שכן הוא רואה שהקב"ה הוא המשפיע ולא האדם. היובל, השנה החמישים, גבוה עוד יותר, למעלה מן הטבע ולמעלה מן המזל, וכל יהודי שב לחלקו בארץ ישראל, שפנימיותה היא התורה. מתשוקתו של יהודי לארץ ישראל ומן הקשר של איש ואשה עובר המשגיח ליום כיפור, לשבועות, לשבת כשיבה אל מקום המקדש, ולתשוקה הגדולה יותר שבגלות. הוא מסיים בהכנה לשבועות.

נושאים: שמיטה ויובל · אהבת השם ודביקות

דיווח על טעות בדף זה