בפרשה זו גנוז משה ר' ובחינתו אור הגנוז (שייכות לפורים)
פרטים: תצוה תשל"ג (1972–73) אידיש 1 שע׳ 11 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מבאר ששמו של משה רבינו נעלם בפרשת תצוה לא כעונש, אלא משום שמסירות נפשו קשרה אותו אל ה"שמיני", האור הגנוז שלמעלה מן הטבע, המאיר שוב בפורים.
המשגיח פותח בשתי מדרגות של משכן: יהודי שהוא עצמו מקדש, ומקדש של עצים ואבנים, ומראה שאלו הן פרשת תרומה ופרשת תצוה, הפרשה השביעית והשמינית של שובבים. הוא שואל מדוע פותח המדרש תנחומא את פרשת תצוה במילה בשמיני, ומדוע שמו של משה רבינו חסר בפרשה. הוא מסביר שהעולם נברא בשבעת המאמרות התחתונים, וה"שמיני" הוא למעלה מן הטבע: האור הגנוז, הנגלה ביציאת מצרים, בחנוכה, בנרות שבת ובברית, שאליהו בא אליה בזכות מסירות נפש, כפי שמראה מעשה עם החתם סופר. יצחק, שנולד למעלה מן הטבע, ומשה, שנשמתו מן האור הגנוז, שייכים לשמיני. ב"מחני נא" קשר משה את עצמו לשמיני, ולכן שמו נעלם בפרשה השמינית. כך נגנז גם תלמיד החכם. פורים הוא הבזק של אור זה בתוך החושך, ולבסוף הוא מעורר את בני התורה להיות יחד בפורים.
נושאים: אור הגנוז · משה רבינו · שבע ושמונה · ברית מילה