דרוש על "כי ציד בפיו"; וחילוק בין שיטת יעקב לשיטת עשו

פרטים: תולדות תשל"ג (1972–73) אידיש 1 שע׳ 2 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

המשגיח מבאר מדוע היה יצחק צריך מטעמים כדי לברך, מדוע אהב את עשו "כי ציד בפיו", ומה ההבדל בין דרכו של יעקב, הסוגר את עצמו מפני תענוגי עולם הזה, לבין דרכו של עשו.

המשגיח פותח במעשיות על צדיקים שלא שמו לב מה הם אוכלים, ושואל מדוע היה יצחק צריך מטעמים לפני הברכות. הוא מבאר שאדם צריך בכל רגע השפעות חדשות מן השמים, ובמאכל טמונים ניצוצות של קדושה; צדיק מרגיש את הקדושה, כפי שרואים מתלמיד של הרבי מסלונים ומן הרב מבעלזא. רבקה מעולם לא סיפרה ליצחק מי הוא עשו; יצחק החזיק את עשו לצדיק נסתר, מפני שאת המטעמים שהביא עשו הכין ושחט באמת יעקב. בזה מתבארים "כי ציד בפיו" והה"א היתירה ב"צידה". הברכה היתה מדה כנגד מדה: מאכלים המביאים לתורה, והעיקר, אלקות. אחר כך הוא מעמיד את דרכו של יעקב, להיסגר מפני תענוגי עולם הזה כדי להרגיש טעם בעולם הבא, מול "אכול ושתו כי מחר נמות" של עשו. לבסוף הוא מדבר על יציבות, על עבודת השם יתברך כשהלב סגור, ועל דברי הישמח משה שיעקב קיבל את הברכה בבגדי עשו.

נושאים: יעקב ועשו · כשרות · עבודה בגשמיות

דיווח על טעות בדף זה