“מחוטב עציך עד שואב מימך” - חשיבות דורות השפלים (התעוררות לר"ה)

פרטים: נצבים וילך תשל"ח (1977–78) אידיש 1 שע׳ 24 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

המשגיח מבאר ש"מחוטב עציך עד שואב מימיך" בפרשת נצבים פירושו הדורות האחרונים והחשוכים, שעבודת ה' הקשה שלהם חשובה כעבודתם של הדורות הגדולים ביותר, ומוציא מכך את הכח שבו יהודי בא לראש השנה.

המשגיח פותח בראש השנה כיום שבו נברא האדם, ובגמרא על דוד ושמואל שחיפשו את מקום המקדש: המקום הגבוה ביותר בעולם, אלא שהונמך כדי שהמים יוכלו לזרום אל המקוה. נשמת המלך, מקום המקדש וראש השנה הם כל אחד "ראש" הכולל את כל מה שבא אחריו. לאחר מכן הוא שואל על פרשת נצבים מה פירוש "מחוטב עציך עד שואב מימיך". על פי התניא, שכל הדורות הם קומה אחת, הוא מבאר שאלו הם הדורות האחרונים, שהלימוד והתפילה שלהם בחושך של הסתר פנים הם כחטיבת עצים ושאיבת מים, ואף על פי כן לפני רבונו של עולם כולם שוים, ואולי אף חשובים יותר. יהודי צריך לדעת את חשיבותו. לאחר מכן הוא מדבר על ראש השנה כשורש השנה, על השופר כקול הפנימיות של יהודי שרק הקב"ה מבין, על יצר טוב חדש בכל שנה, ועל תפילה על כל הצרכים.

נושאים: עבודת הדור האחרון · ראש השנה

דיווח על טעות בדף זה