סעודת פורים

Purim Seudah

פרטים: פורים תשנ"ג (1992–93) אידיש 2 שע׳ 45 דק׳

האזנה

  1. חלק 1 מתוך 2 · 1 שע׳ 26 דק׳

    הורדת חלק 1

  2. חלק 2 מתוך 2 · 1 שע׳ 19 דק׳

    הורדת חלק 2

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

בסעודת פורים מלמד המשגיח שיהודי בגלות שמח עם ירושלים, שהתוך של מה שיהודים נותנים הוא אש, ושמרדכי, בכך שעמד יחד עם אחיו היהודים, הפך את טענת כנסת ישראל לנס של פורים.

המשגיח פותח בפורים של ירושלים: היהודים שבגלות שמחים יחד עם ירושלים, ופורים יישאר אפילו לימות המשיח. הוא מדבר על ערוב תבשילין ועל שכחה, ועל מזבח האדמה שצריך להיות מחובר, כשם שפורים נקבע לדורות. מרדכי, "איש ימיני", אומר בסעודתו של אחשורוש שהוא שייך לירושלים. מפלת המן היא ביעור חמץ, וכל ליל הסדר הוא מצה. ישראל הם בנים למקום, ולכן בפורים נותנים לכל אחד. התוך של הכסף הוא אש: ההבדל בין ישראל לעמלק הוא "אש". הוא מבאר את טענת כנסת ישראל על מרדכי על פי זכותו של רב ועל פי הישמח משה. בצד השני הוא מדבר על הראיות שהמגילה נאמרה ברוח הקודש, על ה"מקרה" של עמלק, על היין של ירושלים ועל השיר של שבת.

נושאים: פורים · מגילת אסתר

דיווח על טעות בדף זה