חיזוק בתפילה

לעשות ריח ניחוח לה'' בא אתה וכל ביתך אל התיבה' רמב"ן פרשת בא' אגרות מבעל התניא ורבי ר' יונתן בעניני תפילה.

פרטים: תשס"ה (2004–05) אידיש 1 שע׳ 7 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

בשבעה עשר בתמוז, היום שבו בטל קרבן התמיד, המשגיח קורא לתפילה שתהיה "ריח ניחוח" לפני השם יתברך: להתפלל בכל האדם כולו, בקול, באריכות וביחד עם הציבור, כתיבה המצילה מן המבול של הדורות האחרונים.

המשגיח פותח בשבעה עשר בתמוז: שבירת הלוחות הביאה שכחה, ולכן צריך לחזור על דברים ידועים; ומכיון שבטל התמיד, תפילותינו עומדות במקומו וצריכות להיות "ריח ניחוח". הוא מביא את פירוש הבעל שם טוב ב"צוהר תעשה לתיבה": צריך להיכנס לתוך התיבה, היא תיבת התפילה, בכל האדם כולו, כי התפילה היא תיבת נח מפני המבול של תאוות, ולפני ביאת המשיח של אפיקורסות. הוא מעמיד את התורה מול התפילה: על לימוד זוכים לכבוד, ועל אריכות בתפילה צוחקים, כפי שכבר אמרה הגמרא. מן הרמב"ן בסוף פרשת בא הוא מראה שתכלית הבריאה היא שבני אדם יתאספו ויודו לבוראם, ולכן התפילה צריכה קול. הוא לומד מכתבים של בעל התניא ושל רבי יונתן אייבשיץ, מספר מעשיות על איחור ועל תפילה בקול רם, מדבר על ההיכלות של פסוקי דזמרה, ומסיים באזהרה מפני ליצנות ופוליטיקה ובקריאה לאהבת חברים.

נושאים: תפילה בציבור · כוונת התפילה

דיווח על טעות בדף זה