משליך קרחו כפתים
פרטים: אידיש 44 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
דרך הפסוקים האחרונים של תהלים קמ"ז מראה המשגיח כיצד הקב"ה ממתיק את מדת הדין, שגשם ושלג הם ממדת החסד ומורידים תורה, ושיהודי מקיים חוק באמונה פשוטה עד שהוא זוכה להבין אותו.
המשגיח ממשיך בפסוק "משליך קרחו כפתים". ניסן והקיץ הם זמן של חסד, של חום והתפשטות; תשרי והחורף הם דין וצמצום, ומן הקור בא הקרח. אבל הקב"ה ממתיק את הדין: הקרח יורד כפתיתים, והשלג לבן, צבע החסד, כמו חלב וכמו המן, מזון בלי עמל. אחר כך "ישלח דברו וימסם": שלג הוא מים קפואים, ומים הם חסד. הגשם מביא ברכה, ובפנימיותו תורה. הוא מביא את הזוהר שנח היה יכול לקבל את התורה וחזר כמשה, ומפרש את מתן תורה כ"מבול" של תורה. אצל "חקיו ומשפטיו לישראל" הוא מתאר את העקידה: אברהם אבינו הלך באמונה שלמה בלי להבין, ורק אחר כך הבין. הוא מסיים בתהלים קמ"ח, שהאדם מוליך את כל הבריאה לשבח את הקב"ה.
נושאים: פסוקי דזמרה · אמונה פשוטה · עשר ספירות