ר"ה שחל בשבת - השבת ממתקת הדינים; צריכים להיות בידידות עם השבת
פרטים: ראש השנה תשמ"ז (1986–87) אידיש 1 שע׳ 9 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מבאר שכאשר ראש השנה חל בשבת, השבת עצמה תופסת את מקומו של השופר וממתקת את הדין, ועל כן צריך יהודי להתחבר אל השבת ולהיות לה ידיד, בפרט בשנה זו שכולה שבת ושמיטה.
בכ"ה אלול פותח המשגיח בכחו של השופר להביא את זכרונו של יהודי לפני ולפנים, אל מקום הרצון. הוא מביא קושיא מספר "אבי נחל": אם הפסוק בפרשת אמור מדבר בראש השנה שחל בשבת, מדוע צריך לומר כל מלאכת עבודה לא תעשו? התירוץ בא במשל של סוחר שהמליץ שלו אינו נמצא, וקרוב צריך ללמד עליו זכות: השופר הוא המליץ, השבת היא הקרוב, והתורה נותנת עצה להתפייס עם השבת על ידי שמירתה כראוי. אחר כך הוא מראה שהשנה מלאה שבת: ראש השנה, שמיני עצרת, היום הראשון והאחרון של חנוכה וט"ו בשבט חלים בשבת, בשנת השמיטה. על פי רש"י, הרמב"ן, שמיטה ויובל הוא מבאר שההימנעות מתקיעה מפני השבת, יחד עם הפסוקים, מגיעה למדרגת יובל. הוא מתאר מהי שמירת שבת אמיתית, בפרט בדיבור, מפרש את קריאת ראש השנה על העקרות כתפילה על ירושלים, ומסיים בדברי החתם סופר על שמחת ראש השנה.