זמנים
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
אלול
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| דיבורים המעוררים את הלב | אלול | תשל"ה (1974–75) | 57 דק׳ | לכבוד חודש אלול מלמד המשגיח שכאשר משמטים לחבר כמו בשמיטה, הקב"ה משמט את חובותינו, והוא מזהיר שהליצנות, ההיפך של האמונה, סגרה את פרעה מפני האמת וסוגרת את האדם מחוץ לתפילה. |
| לדוד ה' אורי - בבטחון תלוי הכל | אלול | תש"מ (1979–80) | 50 דק׳ | המשגיח מבאר שאלול הוא עיר מקלט שצריך לסמן אליה את הדרך ולנצל אותה, שההבטחה של האריז"ל על אמירת לדוד ה' אורי תלויה בחיים עם הענין שלו, שהוא הבטחון, ושארבעים הימים הם מקוה שבו צריך לתקן קודם כל את המדות כלפי הזולת. |
| אלול ור"ה בזמן מכוון כנגד ירושלים ובהמ"ק במקום (שייכות לפרשת שופטים) | אלול | תשמ"ד (1983–84) | 1 שע׳ 6 דק׳ | המשגיח מבאר שכשם שבית המקדש הוא הנקודה האמצעית במקום, שממנה התחילה הבריאה, כך אלול, ראש השנה ויום כיפור הם הנקודה בזמן, וכמו המקום אשר יבחר ה' צריך ללכת ולחפש אותם. |
| בימי אלול אנו הולכים בדרך שמביא אותנו למקום מקדשינו בזמן - ראש השנה (שייכות לפרשת שופטים) | אלול | תשמ"ח (1987–88) | 1 שע׳ 54 דק׳ | המשגיח מבאר שכשם שיהודי העלה ביכורים לבית המקדש, כך הוא הולך באלול אל ראש השנה, בית המקדש של הזמן, שאליו עליו להגיע בשמחה במלכותו של רבונו של עולם וברעננות של התחלה חדשה. |
| באלול נעשה הקב"ה עיר מקלט של ישראל - ואין השטן יכול לנוס שמה (שייכות לפרשת שופטים) | אלול | תשנ"ב (1991–92) | 1 שע׳ 34 דק׳ | המשגיח מבאר את הגמרא שהשטן יברח בטעות לבצרה כמו לעיר מקלט, שבריה שנבהלת בורחת לשורשה, ושחודש אלול הוא עיר מקלט שבה יהודי בורח לרבונו של עולם ולתורתו. |
| דרוש בענין - זמני תשובה הנרמזים בפרשיות התורה | אלול | תשנ"ג (1992–93) | 1 שע׳ 17 דק׳ | המשגיח מבאר שהנשמות השכוחות והאבודות של סוף הימים קשורות לראשית, שהקב"ה אינו שוכח אותן לעולם אף שעמלק רוצה לאבדן, ושאלול הוא זמן השבת אבידה, שבו צריך לעבוד את ה' באש שהיא ההבדל בין ישראל לעמלק. |
| חודש הששי כנגד יוסף וקדושת היסוד; ששי מכין לשביעי | אלול | תשנ"ו (1995–96) | 1 שע׳ 18 דק׳ | המשגיח מבאר שאלול, החודש השישי, שייך ליוסף הצדיק, שהועלה משנים עשר השבטים לשבעה הרועים, ושהוא מכין לתשרי, החודש של דוד, כשם שערב שבת מכין לשבת. |
| אלול ותשרי - בזמן' כנגד ירשלים והר המוריה - במקום | אלול | תשס"ט (2008–09) | 58 דק׳ | המשגיח מבאר שכשם שמקום המקדש הוא ההתחלה הנסתרת של הבריאה במקום וצריך לחפש אותו, כך ראש השנה הוא הנקודה בזמן, וארבעים הימים מראש חודש אלול הם הטיפוס במעלה ההר. |
ראש השנה
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| המתיקות של יראת הרוממות- בשמך יגילון כל היום- ר"ת בכיה (שייכות לפרשת וילך- הקהל) | ראש השנה | תשל"ז (1976–77) | 1 שע׳ 33 דק׳ | מתוך סדר המשניות במסכת ראש השנה וממצות הקהל מבאר המשגיח שראש השנה הוא המלך של השנה, מעין ראש השנה של משיח, שיראתו היא יראה מתוקה ובכייתו היא, כפי שמרמז "בשמך יגילון כל היום", בכיה של שמחה. |
| ר"ה יום כללי שמשפיע על כל השנה; הצלחה בר"ה ע"י עניוות ודביקות בצדיקים | ראש השנה | תשל"ט (1978–79) | 1 שע׳ 23 דק׳ | המשגיח מבאר שראש השנה הוא השורש הכללי של כל השנה, ה"ירושלים" שבזמן, ושההצלחה בראש השנה באה על ידי ביטול גמור והתקשרות עם הצדיקים ועם כל כלל ישראל. |
| ר"ה שחל בשבת - השבת ממתקת הדינים; צריכים להיות בידידות עם השבת | ראש השנה | תשמ"ז (1986–87) | 1 שע׳ 9 דק׳ | המשגיח מבאר שכאשר ראש השנה חל בשבת, השבת עצמה תופסת את מקומו של השופר וממתקת את הדין, ועל כן צריך יהודי להתחבר אל השבת ולהיות לה ידיד, בפרט בשנה זו שכולה שבת ושמיטה. |
| ר"ה שחל בשבת - "זיך איבערבעטן מיטן שבת" | ראש השנה | תשמ"ט (1988–89) | 46 דק׳ | על פי הערבי נחל מבאר המשגיח שכאשר ראש השנה חל בשבת ואין תוקעים בשופר, השבת עצמה מליצה טוב על ישראל, ועל כן צריך להתפייס עם השבת ולשמור אותה כל אחד לפי מדרגתו. |
| דרוש נפלא בענין התענוג הגדול של יראת שמים (שייכות לפרשת נצבים) | ראש השנה | תשל"ו (1975–76) | 1 שע׳ 32 דק׳ | על ידי מצות הקהל וסדר מסכת ראש השנה מבאר המשגיח שראש השנה הוא המלך של השנה, ושהיראה מפני המלך שהוא מביא היא אצל יהודי פחד מתוק המעורב בשמחה, מעין ימות המשיח. |
| צד א: ביאור קריאת העקידה דיום ב' דר"ה וההפטרה "מרחוק ה' נראה לי ואהבת עולם אהבתיך" | ראש השנה | תשס"ב (2001–02) | 55 דק׳ | המשגיח מבאר שבעקידה, כשאברהם אבינו ראה את רבונו של עולם רק "מרחוק", עבר את הנסיון של הדור האחרון שלפני ביאת המשיח, והשריש בבניו את הכח לאחוז באמונה פשוטה בזמן של הסתר פנים; וזהו ענינו של יום שני של ראש השנה וההפטרה שלו. |
| צד ב: תורה מאדמו"ר מסאטמאר זצ”ל | ראש השנה | תשס"ב (2001–02) | 30 דק׳ | המשגיח מביא דרשה לראש השנה של הרבי מסאטמאר: הקב"ה ירחם על כלל ישראל בקל וחומר מדמעותיו של עשו, השופר של איל משלים את העקידה משום שהוא מחבר את המחשבה עם המעשה, ובשנה שאין בה שופר השבת עצמה צריכה לבקש עלינו. |
שבת שובה
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| שבת זו מתקן כל השבתות שבשנה - וקראת לשבת עונג! | שבת שובה | תשל"ג (1972–73) | 1 שע׳ 5 דק׳ | המשגיח מלמד ששבת שובה מתקנת את כל השבתות של השנה, וקורא להתכונן כדי להרגיש את עונג השבת; אחר כך הוא מראה כיצד הימים מראש חודש אלול עד זאת חנוכה משתקפים בפסוקי נצבים, וילך והאזינו. |
יום הכיפורים
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| בנקודה של זמן זוכים לנגוע בנקודה של “יחידה” | יום הכיפורים | תשמ"ח (1987–88) | 1 שע׳ | המשגיח מבאר שבעשרת ימי תשובה, ובפרט בסוף נעילה, יכול כל יהודי לגעת במדרגת יחידה, שבה כל נשמות ישראל נעשות אחת, ושהאחדות הזאת היא המפתח לגאולה. |
| תשובה - הנשמה ישוב אל שורשה - הקב"ה | יום הכיפורים | תשנ"ה (1994–95) | 58 דק׳ | המשגיח מבאר שיובל פירושו חזרה אל השורש, שתשובת יום כיפור היא חזרת הנשמה אל כסא הכבוד, ושהשנה שאחרי השמיטה נושאת בתוכה את התקוה לשופר הגדול של המשיח. |
| צריכים להתפלל ביו"כ שלא יתבייש בן דוד ע"י דחיית קץ הגאולה ח"ו | יום הכיפורים | תשנ"א (1990–91) | 41 דק׳ | המשגיח מבאר את ארבעים הימים עד יום כיפור כעליה בהר ה' שבזמן, וקורא לישראל להתפלל ביום כיפור זה, בחצות של ערב שבת של העולם, שמשיח לא ייצא שוב בבושת פנים. |
| קטרת ושיר השירים. (טעם שהצדוקים התעקשו להקטיר הקטרת מחוץ לקודש הקדשים) | יום הכיפורים | תש"ע (2009–10) | 31 דק׳ | המשגיח מבאר שהצדוקים רצו שיתקנו את הקטורת מחוץ לקודש הקדשים משום שראו בהקב"ה רק מלך, בשעה שביום כיפור עומדים ישראל לפניו ככלה לפני חתנה, אותה חיבה שהריח של שיר השירים מבטא. |
סוכות
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| סוכות ממש - ענני הכבוד - נכנסים אתנו להבית | סוכות | תשמ"ב (1981–82) | 26 דק׳ | המשגיח מבאר שאפילו לדעת רבי עקיבא, הדורש "סוכות ממש", ההגנה של ענני הכבוד הלכה עם ישראל, וכך ההגנה של הסוכה הולכת עם היהודי אל ביתו לכל השנה. |
| שלימות של מצות סוכה - "למחסה ולמסתור מזרם וממטר"' אושפיזין של יעקב | סוכות | תשמ"ו (1985–86) | 59 דק׳ | המשגיח מבאר שסוכה בשלימות ממשיכה את השמירה של ענני הכבוד, כך שהגשם אינו יכול לרדת לתוכה, ואחר כך הוא מציג את יעקב אבינו, האושפיז של אותו לילה, שגדל עוד יותר בבית לבן הטמא. |
| צד א: לימוד מארבע מינים שצריכים להיות "פריש" לעבודת ה'. | סוכות | תשמ"ט (1988–89) | 39 דק׳ | המשגיח לומד מארבעת המינים שיהודי צריך להישאר רענן וחי בעבודת ה' דווקא בתשרי, כשכל הטבע נובל, והוא קושר זאת להלכות העלה העליון של הלולב ולירושלים של הסוכה ושל שמיני עצרת. |
| צד ב: בטחון' הסוכה הוא מקיף של חיים (ניגונים) | סוכות | תשמ"ט (1988–89) | 40 דק׳ | המשגיח מבאר שהסוכה, צילא דמהימנותא שאחרי ימי הדין, היא מקיף חי של בטחון, ושהשמחה של סוכות היא הכלי לשאוב רוח הקודש, שהוא הכח לדבר דברי תורה ודברי תפילה של אמת. |
| ניסוך המים: מים התחתונים עולים לשורשם - קרוב לה'; וכן אנחנו | סוכות | תשנ"ד (1993–94) | 26 דק׳ | המשגיח מבאר שבניסוך המים בסוכות המים התחתונים, שבכו על שהופרדו, חוזרים לשורשם, ושמחת בית השואבה היא התקווה והתשוקה של כלל ישראל לחזור גם הם אל רבונו של עולם. |
| סוכה' צלא דמהמנותא' שמירה והגנה | סוכות | תש"ס (1999–2000) | 1 שע׳ 19 דק׳ | המשגיח מבאר שהסוכה, "צלא דמהימנותא", היא האמונה העליונה של הבטחון, שבה רבונו של עולם מגן על כלל ישראל ושולח לכל יהודי את הניצוצות ואת הכלים של שליחותו, והוא מוציא זאת באריכות מן המעשה בכרם נבות. |
| הסוכה - הוא עיר מקלט' דרוש על ערי מקלט' ס"ם' משה' משיח | סוכות | תשס"ג (2002–03) | 1 שע׳ 15 דק׳ | המשגיח מבאר שהסוכה היא עיר מקלט הקשורה עם משה רבינו ועם משיח, ושבעת פחד יהודי בורח לבצר, לסוכה ולתורה, ולא לבצרה שבה ס"ם ואומות העולם מחפשים את הצלתם. |
| כפי שיושבים בסוכה כך ממשיכים בחינת ענני הכבוד | סוכות | תשנ"ה (1994–95) | 24 דק׳ | המשגיח מבאר שהסוכה היא זכר לענני הכבוד, ולפי האמונה והבטחון שבהם יהודי יושב בסוכה, כך הוא ממשיך עליו את שמירתם. |
| גודל מעלת קדושת הסוכה | סוכות | תשנ"ח (1997–98) | 1 שע׳ 13 דק׳ | המשגיח מבאר שהסוכה, שיעקב אבינו הוריש לבניו, יש בה קדושת בית המקדש וחסות כנפי השכינה, וממנה נוטל יהודי ביטחון, הגנה ושמחה לכל השנה. |
הושענא רבה
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| דברי כיבושין לפני פסד"ז: תשנ"ח- דוד אושפיזא דיומא הורה תשובה ליחיד (ניגונים מהלל) | הושענא רבה | תשנ"ח (1997–98) | 23 דק׳ | המשגיח מביא מן האמרי אמת שהושענא רבה, יומו של דוד המלך, הוא ישועה גדולה אפילו ליחיד שיום כיפור לא עזר לו, על ידי שנרשם בחיילי התפילה של דוד המלך. |
| דברי כיבושין לפני פסד"ז: תש"ס - להקים את סוכת דוד הנופלת! | הושענא רבה | תש"ס (1999–2000) | 12 דק׳ | המשגיח מפרש את הפסוק של "אביון" שבקריאת התורה של מחר על משיח, המשתוקק אל כלל ישראל, וקורא לכל אחד להתקשר היום, ביום האושפיזין של דוד המלך, לדוד, כדי להקים את סוכת דוד הנופלת. |
| דברי כיבושין לפני פסד"ז: תשס"ב- אונז פירן מלחמה ע"י תורה ותפילה! | הושענא רבה | תשס"ב (2001–02) | 34 דק׳ | בהושענא רבה, כשפרצה מלחמה בדיוק באותו לילה, אומר המשגיח לבחורים שאת מלחמת גוג ומגוג מנהלים ישראל בתורה, בתפילה ובמדות טובות, וקורא להם להתחזק בתפילה בשלשת הימים הגדולים ובשנה הבאה. |
| דברי כיבושין לפני פסד"ז: תשס"א - "וחרב פיפיות בידם" | הושענא רבה | תשס"א (2000–01) | 17 דק׳ | ביום הושענא רבה, יום מלחמת גוג ומגוג ויום הערבה, מלמד המשגיח ששדה הקרב האמיתי הוא בבית הכנסת, וש"חרב פיפיות" של ישראל היא התפילה, כחו של דוד המלך. |
| דברי כיבושין לפני פסד"ז: תשס"ו - הצעקה של המים התחתונים: "אנן בעינן למיהוי קמי מלכא!" | הושענא רבה | תשס"ו (2005–06) | 13 דק׳ | המשגיח מלמד שבהושענא רבה, יומה של הערבה ויומו של דוד המלך, יהודי המרגיש שהוא ריק ולא הרויח מאומה מקבל מאוצר מתנת חנם, ושפלותו עצמה נעשית תפילתו. |
| דברי כיבושין לפני פסד"ז: תשס"ז - אנו בחיל של דוד המלך במלחמה כנגד משחיתי אמונה | הושענא רבה | תשס"ז (2006–07) | 18 דק׳ | בהושענא רבה קורא המשגיח לכל יהודי, שהוא מצוק ובעל חוב לרבונו של עולם, להצטרף לחיל של דוד המלך במלחמת גוג ומגוג הרוחנית נגד האמונה, על ידי צעקה, שפלות ותפילה. |
| ערבה שפילה עולה לגג ארון הקודש | הושענא רבה | תשע"א (2010–11) | 1 שע׳ 3 דק׳ | המשגיח מבאר שהושענא רבה הוא יום התפילה, הערבה השפלה של דוד המלך, ותפילת היום הזה משלימה את התפילה התקט"ז של משה רבינו, מורידה את בית המקדש עם גג מקודש, ומעלה את הערבה על גבי ארון הקודש. |
שמיני עצרת
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| הוא למעלה מדיבורים ומן הסוכה - מעין עוה"ב - יום מיוחד לישראל | שמיני עצרת | תש"ס (1999–2000) | 45 דק׳ | המשגיח מבאר ששמיני עצרת הוא למעלה מן הדיבור ולמעלה מן הסוכה, מעין עולם הבא המיוחד לישראל לבדם, כאשר היהודי נשאר אצל המלך עצמו במקום ליטול את המתנה ולשוב לביתו. |
| מט' באב עד שמיני עצרת זמן בנין קומת המלכות - זה כנסת ישראל' תורה' וירושלים | שמיני עצרת | תשס"ה (2004–05) | 1 שע׳ 18 דק׳ | המשגיח מבאר שמתשעה באב ועד שמיני עצרת הקב"ה בונה את הכלה, כנסת ישראל, התורה וירושלים, ושהדור האחרון והשפל, כמו שבט דן, הוא יופייה, ובשמחת תורה הוא מתחבר עם יהודה. |
| הקמת קומת המלכות - יחוד קודשא בריך הוא ושכינתי' | שמיני עצרת | תשס"ד (2003–04) | 1 שע׳ 19 דק׳ | המשגיח מבאר שמלכות פירושה ביטול לרבונו של עולם, מראה כיצד שלמה המלך היה דוגמא לכך לימות המשיח, ומציג את שמיני עצרת כיום של יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בשלמותו. |
חנוכה
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| “מי לה' אלי” - מסירת נפש ע"י דביקות בה' | חנוכה | תשכ"ט (1968–69) | 59 דק׳ | המשגיח מבאר שחנוכה בא על ידי מסירות הנפש של החשמונאים בקריאת "מי לה' אלי", ושכל יהודי יכול לחדש זאת בכל שנה כשהוא מוותר על חלקים מרצונו שלו לפני השי"ת, ובפרט בזמני הבלבול שלפני ביאת המשיח. |
| ביאור על מאמר חז”ל “פתילות ושמנים שאין מדליקין בהם בשבת מדליקין בהם בחנוכה” | חנוכה | תשל"ו (1975–76) | 1 שע׳ 31 דק׳ | המשגיח מבאר שחנוכה, שבני אהרן ניצחו בו בעזות דקדושה את יון, מגלה את עצם החיבור שבין רבונו של עולם לכלל ישראל שאין חושך ואין חטא יכולים לנתק, ולכן אפשר להדליק בחנוכה אפילו פתילות ושמנים שאינם כשרים לשבת. |
| טומאה היא כלי זיין של יון במלחמתו כנגד אמונה וטהרה | חנוכה | תשמ"ח (1987–88) | 58 דק׳ | המשגיח מבאר שחנוכה בא מן ה"שמיני", העולם שלמעלה מן הטבע ואורו של משיח, ולכן שמן החנוכה יכול להגיע ולשחרר אף את היהודים ששבת אינה יכולה להרים. |
| כל ימי התשובה נכללים בחנוכה והעבודה מתחיל מר"ח כסלו | חנוכה | תשס"ז (2006–07) | 29 דק׳ | המשגיח מראה ששמונת ימי חנוכה כוללים את כל 122 ימי התשובה מראש חודש אלול, ושעבודת חנוכה מתחילה כבר מראש חודש כסלו. |
| להתקשר בנרות חנוכה | חנוכה | תשס"ז (2006–07) | 37 דק׳ | המשגיח מבאר שבחנוכה השכינה שוברת את הכלל שלה ויורדת למטה מעשרה, בזמן החשוך ביותר בשנה, כדי להדליק אפילו את הנשמות היהודיות הרחוקות ביותר, והוא קורא לכל יהודי להיאחז באור החנוכה. |
| קליפת יון - להכחיש בעולם הרוחני - נסיון זמננו | חנוכה | תש"נ (1989–90) | 57 דק׳ | המשגיח מבאר שמלחמת יון, הרמוזה במעשה דינה ושכם, היא מלחמה נגד האמונה על ידי טומאה ועל ידי מחיית שם ישראל, וזהו הנסיון של הדור שלפני ביאת המשיח. |
| "ערכתי נר למשיחי" מביאים משיח דוקא ע"י מסירת נפש | חנוכה | תשס"ד (2003–04) | 40 דק׳ | המשגיח מבאר שאל אור המשיח הגנוז בנרות חנוכה מגיעים רק על ידי מסירת נפש, כפי שהראו תמר, יהודה, יוסף והחשמונאים, וכפי שדורשים הנסיונות של דורנו. |
| כשמדליקין הנרות נעשה ככהן וביתו כביהמ"ק | חנוכה | תשנ"ז (1996–97) | 43 דק׳ | המשגיח מבאר שכאשר יהודי מדליק נרות חנוכה ביתו נעשה בית המקדש והוא עצמו נעשה ככהן, ושאור החנוכה, האור הגנוז של ימות המשיח, יורד אל חשכת הגלות ומביא ברכה בתורה ואת ההרגל להודות להשי"ת. |
| א) יו"ט למעלה מן הגבולות של עוה"ז | חנוכה | תש"מ (1979–80) | 40 דק׳ | המשגיח מעיר שהרמב"ם קורא למצות חנוכה מצוה חביבה, ובהמשך הוא מדבר על חנוכה כזמן של מוסיף והולך, של כניסה עמוקה יותר בקדושה. |
| ב) בנר חנוכה משלימים כתר של משיח | חנוכה | תשנ"ח (1997–98) | 27 דק׳ | על יסוד דברי השפת אמת מבאר המשגיח שחנוכה, נס של שמיני שלמעלה מן הטבע ומן החשבון, מדליק את הנקודה הנסתרת של יהדות ואת אורו של משיח שבכל יהודי. |
| ע"י נר חנוכה זוכים לראות אור הגנוז בתורה כל השנה | חנוכה | תשנ"ב (1991–92) | 1 שע׳ 3 דק׳ | המשגיח מלמד שהאור הגנוז של בריאת העולם גנוז בנרות חנוכה ובכל יהודי, ושחנוכה הוא התשובה למלחמת היוונים נגד ההבדלה והקדושה של כלל ישראל. |
| דרוש בנס חנוכה - נס הנרות מגלים נס המלחמה | חנוכה | תשמ"ט (1988–89) | 46 דק׳ | המשגיח מבאר שהנצחון של חנוכה היה נס על ידי כח התורה, שאינו יכול לשנות את הטבע בגלוי, ושנס השמן בבית המקדש הראה שהמלחמה עצמה היתה נס. |
| מדליקין הנרות עד שאפילו הנפשות הנמוכות יאירו | חנוכה | תשכ"ו (1965–66) | 1 שע׳ 1 דק׳ | המשגיח מבאר שנר חנוכה, שמניחים אותו למטה מעשרה טפחים ושהולך ומתרבה מלילה ללילה, הוא השכינה היורדת אל ישראל בגלות, ושכל יהודי, ובפרט בשנות הלימוד, צריך לספוג מאורה כדי לשאת את התורה בכל ימי חייו. |
| צד א: חיזוק מחנוכה - יש לי חלק באלקי ישראל! | חנוכה | תש"מ (1979–80) | 39 דק׳ | המשגיח מבאר שחנוכה נולד ממסירות הנפש של החשמונאים, וכל יהודי זוכה לחלקו בו ומכריז שיש לו חלק באלקי ישראל, על ידי דברים קטנים שבכל יום שבהם הוא מוותר על רצונו. |
| צד ב: מגודל אהבת הקב"ה אלינו הוא נותן לנו עוד זמן לשוב | חנוכה | תשס"ב (2001–02) | 27 דק׳ | המשגיח מבאר שמתוך אהבה גדולה מוסיף הקב"ה זמן לתשובה אחרי יום כיפור עד זאת חנוכה, ושחנוכה קוראת לכל יהודי להתחדש בתורה ובתפילה כנגד ההשפעה הזרה הנכנסת לבית. |
| אור המשיח נתגלה ע”י מסירת נפש (שייכות לפרשת וישב) | חנוכה | תשע"א (2010–11) | 36 דק׳ | המשגיח מבאר שאורו של משיח הגנוז בחנוכה ובפרשת וישב מתגלה רק על ידי מסירות נפש, וזהו הקשר בין וישב, חנוכה וי"ט כסלו. |
| א: מסירת נפש על “ישראל גוי אחד בארץ” | חנוכה | תשע"ב (2011–12) | 30 דק׳ | המשגיח מבאר שהשם ישראל, ענין "גוי אחד", נקנה על ידי מסירות הנפש של בני יעקב בשכם, אותה מסירות נפש של החשמונאים שחנוכה, עם נרו שליד הפתח, עומד עליה. |
| ב: אלקי אבטח בך | חנוכה | תשע"ב (2011–12) | 20 דק׳ | המשגיח מבאר שבטחון אמיתי פירושו לעשות את רצון ה' בלי פחד מהפסד או מליצנות, ומראה שנצחון החשמונאים ומצות חנוכה בנויים על הבטחון הזה. |
זאת חנוכה
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| “ה' אלקי יגיה חשכי” - האור הגנוז מאיר בתוך החושך | זאת חנוכה | תשמ"ב (1981–82) | 43 דק׳ | המשגיח מבאר שנר חנוכה הוא האור הגנוז שהרבונו של עולם שולח למטה בתוך החושך הגדול ביותר, כמו אצל יוסף הצדיק במצרים, ושזאת חנוכה, הכוללת את כל החנוכה, היא יום של אמונה ושל הודאה להשם יתברך. |
| צד א: יום של אמונה בדברים שהם למעלה מהשגתינו. | סעודת זאת חנוכה | תשמ"ה (1984–85) | 46 דק׳ | המשגיח מבאר שחנוכה, ובפרט זאת חנוכה, בא מעולם שלמעלה מן השכל האנושי, ולכן אורו והחתימה הטובה של כלל ישראל תלויים באמונתם הפשוטה בדברים שאי אפשר להבינם. |
| צד ב: היום כל יהודי בבחינת כהן | סעודת זאת חנוכה | תשמ"ה (1984–85) | 14 דק׳ | המשגיח מבאר מדוע אליהו הנביא, אף שהוא משבט בנימין, נקרא כהן, וכיצד הדלקת נר חנוכה וברית מילה מביאות כל יהודי לבחינת כהן, כפי שיהיה לעתיד לבוא. |
| הפך שאין בו שמן - יהודי בזמן הזה | סעודת זאת חנוכה | תשמ"ח (1987–88) | 1 שע׳ | המשגיח מבאר שכל תירוץ חדש שבכל דור על הנס של הלילה הראשון של חנוכה מוריד ישועה חדשה, ושלדורנו הריק והשפל הנס נדלק אפילו מפך ריק שנשאר בו רק רושם של שמן על דפנותיו. |
| סעודה של המחכים לבנין ביהמ"ק; חנוכה - להודות ולהלל - יו"ט של הוד | סעודת זאת חנוכה | תשנ"א (1990–91) | 35 דק׳ | בסעודת זאת חנוכה מבאר המשגיח שחנוכה הוא יום טוב של אהרן והכהנים, יום של הוד והלל, שבו כל יהודי בונה בנרותיו חלק מן המנורה של בית המקדש שמשיח יוריד. |
| טעם על מה שמדליקין במנורה יחידה ולא בנרות נפרדות | סעודת זאת חנוכה | תשנ"ב (1991–92) | 1 שע׳ 1 דק׳ | המשגיח מבאר מדוע מנורת חנוכה היא חתיכה אחת עם שמונה נרות: נרותיה הדולקים והריקים מחזיקים יחד את שני צדדי הנס, הישועה לישראל ומפלת האומות, עד שבזאת חנוכה נעשים כל השמונה מלאים. |
| מתתיהו בן יוחנן - הכל מתנה וחנינה מה' יתברך. צריכים להללו! | סעודת זאת חנוכה | תשנ"ג (1992–93) | 55 דק׳ | המשגיח מבאר שהשם מתתיהו בן יוחנן מורה על נשמה שיודעת שכל מה שהיא מקבלת הוא מתנת חנם מהקב"ה, ושחנוכה, ובפרט זאת חנוכה, מלמד שאפילו הטבע הוא נס. |
| שאתה מדליק ומטיב את הנרות - חנוכה הוא יו"ט של אהרן ומדתו - הוד | סעודת זאת חנוכה | תשנ"ד (1993–94) | 58 דק׳ | המשגיח מבאר שחנוכה הוא יום טוב של אהרן הכהן: דרך נרות חנוכה ממשיכה הדלקת המנורה של אהרן בכל יהודי, ועמה מדתו של הוד, הודאה, שלום והאור הגנוז. |
| יום שמיני של חנוכה מורה על אחדות ישראל | סעודת זאת חנוכה | תשנ"ה (1994–95) | 45 דק׳ | המשגיח מבאר שזאת חנוכה, היום השמיני, מאחד את כל החנוכה ואת כל כלל ישראל, כמו שלושים ושש הנרות הנעשים לשלהבת אחת, ומגלה את האור הגנוז שיש בכל יהודי. |
| סעודת רשות - היחיד או הרבים? ואודות פרות השמנות הנבלעות בתוך פרות הכחושות | סעודת זאת חנוכה | תשס"ג (2002–03) | 46 דק׳ | המשגיח מבאר שסעודת חנוכה היא סעודת רשות, שבה עושים בשירה מרשות הרבים של הגלות רשות היחיד, ושהפרות הרזות שבחלום פרעה, שבלעו את הבריאות, יצטרכו סוף כל סוף להקיא כל ניצוץ של קדושה. |
| בזאת חנוכה נעשה הדלקה אחת מכל הנרות | סעודת זאת חנוכה | תשס"ה (2004–05) | 1 שע׳ 2 דק׳ | המשגיח מבאר שבזאת חנוכה מתאחדים כל הנרות, כל המסכתות, כל השבטים וכל היהודים להדלקה גדולה אחת, ועל ידי זה יכול כל יהודי לפעול מה שצדיק פועל בראש השנה. |
| בחינת שמיני עצרת' הקב"ה רוצה להיות אצלינו עוד יום אחד | סעודת זאת חנוכה | תשס"ו (2005–06) | 31 דק׳ | המשגיח מעמיד את שמיני עצרת, שבו ישראל עולים אל רבונו של עולם והוא מעכב אותם עוד יום אחד, מול זאת חנוכה, שבו הקב"ה בעצמו יורד אל היהודים הנמוכים ביותר כדי להישאר אצלם ולהדליק אותם. |
| ביום זה מנצח נקודה של הטוב על ריבוי הרע | סעודת זאת חנוכה | תשנ"ח (1997–98) | 49 דק׳ | המשגיח מבאר שבזאת חנוכה גוברת הנקודה הקטנה והנסתרת של קדושה שבכל יהודי, פך השמן שמעולם לא נטמא, על ריבוי הרע הגדול, כשם שהמעטים ניצחו את הרבים. |
| ע"י שירות ותשבחות זוכים לאור של חנוכה | זאת חנוכה | תשס"א (2000–01) | 53 דק׳ | המשגיח מבאר על פי החידושי הרי"ם שאור החנוכה הוא אורו של אהרן הכהן שעדיין דולק היום, שהוא דורש יותר מכוחו של אדם, שההלל והשירות ותשבחות עושים את חנוכה ליום טוב, ושהאור צריך להגיע אל הרחוקים. |
| האש של חנוכה מעורר התפשטות הקדושה ע"י עבודת ה' בהתלהבות | זאת חנוכה | תשס"ח (2007–08) | 58 דק׳ | המשגיח מבאר שנר חנוכה, שלא כמו המזוזה, מוציא החוצה את אש הקדושה, ושזאת חנוכה צריכה להעביר את אש הזריזות וההתלהבות לכל השנה. |
| הרושם נמשך לכל השנה (מלחמה בגאזא) | סעודת זאת חנוכה | תשס"ט (2008–09) | 58 דק׳ | המשגיח מבאר שזאת חנוכה הוא ה"מצוה טאנץ" של כל ימי החנוכה, שאת רישומו לוקחים לכל השנה כולה, והוא קורא להתפלל על כלל ישראל בעת המלחמה בארץ ישראל. |
| חיבת הקב”ה לנו במראות הלילה | סעודת זאת חנוכה | תשע"א (2010–11) | 45 דק׳ | המשגיח מבאר שחנוכה, הפותח את חודש טבת החשוך, מראה לישראל את אהבת הקב"ה, כשם שהקב"ה דיבר עם יעקב אבינו בחיבה "במראות הלילה" כשירד למצרים, ושאת האור הזה צריך לקחת עמו אל תוך טבת. |
| מעלת החתימה של זאת חנוכה | סעודת זאת חנוכה | תשע"ב (2011–12) | 56 דק׳ | המשגיח מבאר שזאת חנוכה, היום השמיני, שייך לעולם שלמעלה מן החשבון, ושהוא זמן מאוחר יותר של חתימה, שבו הקב"ה שופט אפילו את היהודים שנשארו בחוץ לפי האור הגנוז הטמון בהם. |
שובבי"ם
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| גודל קדושת יוסף - שהיה נרגש במעשי ידיו ריח של קדושה | שובבי"ם | תשס"ד (2003–04) | 57 דק׳ | המשגיח מבאר שיוסף עמד מעל השבטים בהיותו אחד משבעה רועים, שחלקו הוא טהרה, ושטהרתו נתנה טעם וריח של קדושה בתבואה שמכר במצרים, ומזה ידע יעקב שהוא חי. |
ט"ו בשבט
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| ישראל נקראים על שם השבעה פירות שנשתבחו בהן א"י (שייכות לפרשת ליתרו) | ט"ו בשבט | תשמ"ד (1983–84) | 1 שע׳ 13 דק׳ | המשגיח מבאר שחשיבותם של שבעת המינים נקבעת לפי קרבתם למלה "ארץ", הרומזת לעולם הבא וליראת שמים, ושכל יהודי, אפילו הפחות שבהם, הוא אחד מן הפירות וקשור לארץ כמו הרימון. |
שקלים
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| כסף של אהבה' שקלים כנגד 'י' שבשם ד' | שקלים | תשמ"ו (1985–86) | 1 שע׳ 11 דק׳ | המשגיח מבאר שהכסף של השקלים נושא בתוכו אהבת השם, שפרשת שקלים היא כנגד היו"ד וקוצו של יו"ד של שם הוי"ה, הנקודה שביהודי שאין עבירה ואין המן יכולים להגיע אליה, ומוכיח זאת מן ההפטרה של יהואש. |
| השקלים ששכח משה הציל את ישראל מהמן (התעוררות לאדר - פורים) | שקלים | תשנ"ה (1994–95) | 1 שע׳ 32 דק׳ | המשגיח מבאר שהשקלים העודפים ששכח משה רבינו באו מן היהודים הנשכחים שמחוץ למחנה, ושהקב"ה אינו שוכח אותם לעולם; על כן לא הועילו שקליו של המן, ואדר, החודש הנשכח, נעשה זמן של ישועה ותפילה. |
אדר
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| ביטול כח עמלק שבזמן הזה; הסבר יסודות האמונה וביטול דיעות האפיקורסים | אדר | תשס"ח (2007–08) | 1 שע׳ 1 דק׳ | המשגיח מבאר שכוחו של עמלק הוא לומר על כל דבר שהוא מקרה, ושהמלחמה בעמלק בחודש אדר פירושה לראות את יד ה' בכל דבר ולהכיר את יסודות האמונה, שאין שום תיאוריה יכולה להחליש אותם. |
פורים קטן
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| יכולים למצוא השי"ת בחודש אדר ובכל מאורעות הזמן | סעודת פורים קטן | תש"ל (1969–70) | 1 שע׳ 21 דק׳ | המשגיח מבאר שחודש אדר הוא העקבים של הזמן, חודש של לבושים והסתר, ושעבודתו היא למצוא את שמו של רבונו של עולם הנסתר במאורעות העולם, כמו במגילה, ולצחוק מן התחפושות של ההיסטוריה. |
| וטוב לב משתה תמיד - להודות לה' ולהתקרב אליו | סעודת פורים קטן | 1 שע׳ 32 דק׳ | המשגיח מבאר את הלכות סעודת פורים קטן לפי הרמ"א והאחרונים, ומראה ש"וטוב לב משתה תמיד" פירושו להודות לקב"ה ולהתקרב אליו אפילו בזמן של הסתר פנים. | |
| האור של מגילת אסתר יותר נעלה מאור של תורת משה (חתם סופר) | סעודת פורים קטן | תשס"ה (2004–05) | 35 דק׳ | המשגיח מבאר שלמגילה יש שני פנים: כל השנה היא במדרגת כתובים, ובפורים היא אור הגבוה אפילו מתורת משה, ושעל ידה מתגלה שכלל ישראל, אפילו במצבם השפל ביותר, הם כלתו של רבונו של עולם. |
| סעודת "טוב להודות לה'" | סעודת פורים קטן | תשמ"ט (1988–89) | 51 דק׳ | בסעודת פורים קטן מבאר המשגיח מדוע י"ד באדר ראשון עדיין מחייב זכר לנס, ומדוע האור הגבוה של פורים צריך להישנות ולהתחזק, ומסיים ב"טוב להודות לה'". |
| עיקר הפורים הוא בעקבתא דמשיחא | סעודת פורים קטן | תשס"ג (2002–03) | 59 דק׳ | המשגיח מבאר שעיקר הפורים עדיין לא היה: זהו הפורים האחרון לפני ביאת המשיח, בזמן ההסתר הגדול ביותר, ומפורים קטן שואב היהודי את הכח שלא לפחד. |
| אביגיל מלכת פורים | סעודת פורים קטן | תשס"ח (2007–08) | 1 שע׳ 14 דק׳ | המשגיח מבאר מדוע הגמרא מביאה את מעשה אביגיל באמצע סוגיית פורים: אביגיל, שהיא בגימטריא אסתר המלכה, היא בחינת פורים, תחילת מלכות בית דוד, הנשלמת על ידי בת שבע ופסח. |
| תשנ"ב - עושים שמחה כדי לזכור הנס | סעודת פורים קטן | תשנ"ב (1991–92) | 17 דק׳ | המשגיח מבאר מדוע, אף שהמנהג הוא שלא לעשות משתה ושמחה בפורים קטן, צריך יהודי בכל זאת לשמוח ביום הזה: צריך לזכור את הנס, ובפורים קיבלו ישראל את התורה באהבה. |
| תש"ס - אפשר כשיבא משיח יהיה פורים באדר ראשון | סעודת פורים קטן | תש"ס (1999–2000) | 30 דק׳ | המשגיח מבאר על פי החתם סופר שעושים את פורים סמוך לניסן כסגולה לישועות שישראל צריכים בגלות, ואומר שאולי כשיבוא משיח יהיה פורים של שנה מעוברת באדר ראשון, החודש הממלא את פגימת הלבנה. |
| תשנ"ו - שמחים בנקודה קטנה שבתוך יהודי | סעודת פורים קטן | תשנ"ו (1995–96) | 27 דק׳ | המשגיח מבאר שבפורים שמחים ישראל בנקודה הקטנה והנסתרת שבכל יהודי, השורש שהמילה מקשרת אליו בלי דעת, וממנו באה המסירות נפש. |
| דרוש בענין "ואין נוהגין כן וכו' וטוב לב משתה תמיד" (סיום שו”ע או”ח רמ"א) | פורים קטן | תשנ"ב (1991–92) | 38 דק׳ | המשגיח מבאר את דבריו האחרונים של הרמ"א בענין פורים קטן: מדוע הוא מורה להרבות קצת בסעודה אף שהמנהג אינו כר"ן, וכיצד "וטוב לב משתה תמיד" מאפשר לצאת ידי המחמירים בלי ללכת נגד המנהג. |
| סעודת פורים קטן | פורים קטן | תשע"א (2010–11) | 36 דק׳ | המשגיח מבאר בפורים קטן, על פי החתם סופר, שהשמחה של פורים היא שמחה בפני עצמה, ומראה על ידי המשל של המגילה ככלה מדוע שמחה זו יכולה לבוא יחד עם שמחת חתן וכלה. |
זכור
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| אם אתם תמחו עמלק מלבכם' אני אמחה אותו מעולם (התעוררות לפורים) | זכור | תשל"ז (1976–77) | 1 שע׳ 11 דק׳ | המשגיח מבאר שהשורש האמיתי של עמלק הוא היצר הרע שבלב היהודי, התוקף הן את קדושת הברית והן את האמונה, ושפורים, יום המילה והתפילין, הוא הזמן למחות אותו באמונה למעלה מן הדעת. |
| ביאור הפטורה - מלכות שאול וטעם שהפסיד אותו (התעוררות לפורים) | זכור | תשל"ט (1978–79) | 1 שע׳ 21 דק׳ | מתוך הפטרת פרשת זכור מבאר המשגיח שלשאול היתה מלכות אמיתית של מלך בן מלך והזדמנות להיות משיח בערב פסח, והוא איבד אותה בכשלון אחד: הוא לא ביטל את פסקו שלו לשמואל, זקן הדור. |
| בשבת זו יכולים לעקור חיות של עמלק. פורים - גדלות היום והדרכה | זכור | תשס"ט (2008–09) | 35 דק׳ | המשגיח מבאר שעל ידי קריאת פרשת זכור אפשר לעקור את החיות של עמלק, ומתאר את גדולת פורים ואיך צריך להתכונן אליו ולנהוג בו בקדושה וברצינות. |
פורים
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| לפי שהיה שורש הנס כל כך גבוה' היה כל כך בהסתר. התעוררות והלכות צניעות. | פורים | תשל"ד (1973–74) | 1 שע׳ 30 דק׳ | המשגיח מבאר שנס פורים בא ממקום כה גבוה ונעלם עד שהיה מוכרח להישאר מכוסה, ומכאן הוא מעורר לצניעות ולהלכות הרחקה מן העריות. |
| “גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים” - “להיות כל איש שורר בביתו” | פורים | תשל"ה (1974–75) | 1 שע׳ 29 דק׳ | המשגיח מבאר שאדר, שצירוף שם הוי' שלו טמון בסופי תיבות של פסוק העוסק בחמור, הוא הזמן החשוך של סוף הגלות, שבו מתגבר כח הנקבה של הסטרא אחרא, ושמשתה ושתי, עצת ממוכן, האחדות של פורים ושורשו של יהודי ב"ראשית" הופכים את כל זה. |
| ביאורי מהר"ל על מגילת אסתר - כל דבר שהוא יותר בקדושה הוא יותר בהסתרה. ועוד | פורים | תשל"ח (1977–78) | 56 דק׳ | המשגיח מבאר, בעיקר על פי המהר"ל, שככל שדבר גבוה יותר בקדושה כך הוא צריך להיות טמון יותר, ומראה כיצד הנס המכוסה של פורים, סעודת אחשורוש ובשורת המגילה לרחוקים נובעים כולם מכך. |
| הכנה לשבת ע"י קדושת יסוד כמו שנלמד מהמגילה. (שייכות לזכור) | פורים | תשל"ח (1977–78) | 1 שע׳ 17 דק׳ | המשגיח מראה מן המגילה ששבת אמיתית באה רק על ידי הכנה בששת ימי החול ועל ידי קדושת הברית, מידת היסוד, שהיא היפכו של עמלק, ושפורים הוא הזמן לעמוד במלחמה זו ולקבל את התורה מחדש. |
| דרוש והתעוררות: חודש הכולל' יום שהוא למעלה מהשגתינו' מצוות היום | פורים | תשמ"ד (1983–84) | 1 שע׳ 4 דק׳ | המשגיח מבאר שהמלחמה בעמלק דורשת כח הכולל את כל כלל ישראל, ששאול בענוותנותו ביקש להשיגו על ידי המזבח שבחלקו של בנימין, ושפורים באדר שני, החודש הכולל את כל החדשים, מוריד אור שהוא למעלה מן ההשגה. |
| המתיקות' הקדושה והאורות של "האגרת הזאת" | פורים | תשס"ב (2001–02) | 51 דק׳ | המשגיח מבאר שהמגילה היא אגרת אישית שכל יהודי מקבל, פרושה ומלאה אורות היורדים אפילו אל הדור השפל ביותר, ולכן פורים יכול להביא ישועות גדולות. |
| גודל כח היום; הדרכה איך לנהוג בו | פורים | תשס"ז (2006–07) | 39 דק׳ | המשגיח מתאר את כוחו הגדול של פורים, יום של מהפך עצמי ושל קבלת התורה באהבה, שקדושתו נמשכת כל היום, ומדריך כיצד להתנהג בו: בשמחה, בכוונה באכילה, בלי שכרות, ובתפילה על כל הישועות. |
| ביטול קליפת עמלק של "רפו ידיהם מן התורה" | פורים | תשנ"ב (1991–92) | 52 דק׳ | לפני פורים מבאר המשגיח שתורה הנלמדת באהבה ממתיקה את הדינים, שכוחו של עמלק הוא ההתרפות וההתקררות מן התורה, והוא קורא לציבור להתחזק בקביעות בלימוד, בתפילה בצוותא ובספר מוסר בכל יום. |
| שמחים בפורים שלכל עומק שנופל יהודי' מכל מקום הוא חלק מה' (שייכות לפרשת זכור ותצוה) | פורים | תשל"א (1970–71) | 1 שע׳ 16 דק׳ | המשגיח מבאר שפורים הוא יום טוב של הנחשלים, היהודים שנפלו הכי עמוק, מפני שעד כמה שיהודי ייפול, הוא נשאר חלקו של הקב"ה, ובפורים עליו לשמוח בכך. |
| נתגלה עולם חדש של “יחידה” | פורים | תשס"ח (2007–08) | 42 דק׳ | המשגיח לומד מן ה"יסוד יוסף" שנס פורים ברא עולם חדש בשמים, שורש נשמתו של מרדכי הצדיק ועולם היחידה שבו כל נשמות ישראל נעשות נשמה אחת, ושבפורים יורד האור לעולם הזה למי שנמצא באחדות עם כל ישראל. |
| יו"ט שמלמד איך לשחוק על העולם | פורים | תשנ"ב (1991–92) | 1 שע׳ 21 דק׳ | המשגיח מבאר שפורים, יום חודש אדר שבו הנסים מלובשים בטבע ושמו של הקב"ה מכוסה, מלמד את היהודי לקרוא את המגילה, את ההיסטוריה ואת חייו שלו עד שהוא רואה שרבונו של עולם מושך בכל החוטים, ולצחוק על הצגת הבובות של העולם. |
| צריכים לחפש הקב"ה שהטמין עצמו בהמגילה ובעולם הטבע | פורים | תשס"א (2000–01) | 43 דק׳ | המשגיח מלמד שהקב"ה הסתיר את עצמו במגילה ובעולם הטבע, ששמו גנוז בראשי תיבות ובסופי תיבות, ושיהודי צריך לחפש אותו עד שימצאנו. |
| שמחת אדר ע"י "פקודי ה' ישרים משמחי לב" | פורים | תשס"ה (2004–05) | 41 דק׳ | המשגיח מבאר שהשמחה של אדר באה לאדם מישראל על ידי "פקודי ה' ישרים משמחי לב": השמחה של לימוד בבהירות, של תפילה טובה ושל נתינת צדקה, לאחר שהוא מבאר מדוע צריך יהודי להיות שבע רצון לעבוד את השי"ת במקום שבו העמידו. |
| מעלת השנה שחל בו פורים המשולש | פורים | תשס"ה (2004–05) | 37 דק׳ | המשגיח מבאר מדוע שנה של פורים המשולש, שבה ערב פסח חל בשבת, היא זמן נדיר המסוגל לגאולה, וקורא לדור השפל ביותר להביא את המשיח בתורה, בתפילה ובפה נקי. |
| זמן שאפילו שוכחי ה' ישובו (שייכות לז' אדר ולפ' ויקרא) | פורים | תשל"ג (1972–73) | 1 שע׳ | המשגיח מבאר שחודש אדר, הקשור לענוותנותו של משה רבינו ולמשכן שלו, הוא הזמן שבו אפילו היהודים ששכחו את רבונו של עולם נקראים לחזור באהבה, ושפורים מוריד חסדים גנוזים על כלל ישראל. |
שושן פורים
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| יו"ט ליהודים בעלי מדריגה' ומרדכי לא יכרע- היה בטוח בה'' יו"ט של לעתיד לבא' פעמונים בשולי המעיל- דור אחרון | סעודת שושן פורים | תשמ"ג (1982–83), תשמ"ד (1983–84), תשמ"ו (1985–86), תשמ"ז (1986–87) | 1 שע׳ 32 דק׳ | המשגיח מבאר ששושן פורים הוא היום טוב של המדרגות הגבוהות, ש"לא יכרע" של מרדכי הוא מדרגה עמוקה יותר של אמונה, ושפורים הוא טעימה ממחיית עמלק השלמה לעתיד לבוא. |
| גדולת מרדכי. גראמען (מר' שלמה לעזער שליט"א) | סעודת שושן פורים | תשמ"ט (1988–89) | 53 דק׳ | המשגיח מבאר שמרדכי, שהגמרא מעמידה אותו במדרגה נמוכה יותר משום שהניח את הלימוד בשביל הצלת נפשות, היה באמת ראש לכל הצדיקים והמשה של הדור, והקשר שלו עם התורה לא נפסק מעולם. |
| שושן פורים הוא תחילת וסוף נס של מגילה | סעודת שושן פורים | תשס"ג (2002–03) | 54 דק׳ | המשגיח מראה שנס המגילה מתחיל ומסתיים בשושן פורים, ושמצוות פורים הן כלי הנשק של ישראל כנגד ישמעאל בגלות האחרונה. |
| צד א: אור המגילה יורד למדרגות הכי נמוכות ביותר. | סעודת שושן פורים | תשס"ד (2003–04) | 43 דק׳ | המשגיח מבאר שתרגום הוא בחינת אחוריים של הקדושה, ושהמגילה עם התרגום שני שלה מורידה את אור הקדושה עד המדרגות הנמוכות ביותר, כדי לחזק את אמונתם של הרחוקים. |
| צד ב: במגילה נתגלה אורו של מלך המשיח | סעודת שושן פורים | תשס"ז (2006–07) | 25 דק׳ | המשגיח מבאר שמרדכי היה שייך לעולם של לעתיד לבוא, למעלה ממדרגתו של עזרא, ושרב נחמן בר יצחק, הלומד את קדושת המגילה מ"וזכרם לא יסוף", השיג את אור המשיח המתגלה בשושן פורים. |
| מלכות של אסתר ע"י רוח הק' | סעודת שושן פורים | תש"נ (1989–90) | 1 שע׳ 28 דק׳ | המשגיח מבאר שמלכותה של אסתר הייתה רוח הקודש, וזו הייתה תשובתה לחכמים כאשר ביקשה שיכתבו את המגילה לדורות. |
| מרדכי תיקן קצת חטא עץ הדעת | סעודת שושן פורים | תשנ"ג (1992–93) | 59 דק׳ | המשגיח מבאר כיצד מרדכי, בכך שלא השתחווה להמן, תיקן בעולם הדרוש קלקול שנשאר מחטא אדם הראשון ומהשתחוואת יעקב לעשו, והוריד תיקון של לעתיד לבוא שעושה את המגילה ואת פורים נצחיים. |
| תשנ"ו - שפע אור המגילה יורד כדי להחיות בן מלך | סעודת שושן פורים | תשנ"ו (1995–96) | 31 דק׳ | המשגיח מבאר שהאור הגדול של המגילה ירד אל המקומות הנמוכים ביותר, כמשל של בעל התניא על האבן טובה ששפכו כדי להחיות את בן המלך החולה, כדי לתת לישראל תקוה בזמן של הסתר. |
| תשנ"ז - לעתיד לבא ישתלשל פורים בתוך תחום עשו | סעודת שושן פורים | תשנ"ז (1996–97) | 30 דק׳ | המשגיח מבאר שפורים, שהוא בחינה של ימות המשיח, נעצר בט"ו באדר משום ששם מתחיל תחומו של עשו, ולעתיד לבוא יתפשט פורים גם לתוך אותו תחום. |
| ע"י הפור שהיפל המן נתגלגל נס של פורים | סעודת שושן פורים | תשס"ב (2001–02) | 1 שע׳ 18 דק׳ | המשגיח מבאר שפורים נקרא על שם הגורל של המן, משום שעל ידי שהמן הפיל גורל נתעורר עולם הגורל, שבו נשפטים ישראל לפי פנימיותם הנסתרת, וכך המן עצמו גרם לנס. |
| ע"י פורים זוכים לשושן פורים; מפלת המן ממדריגת חמישים | סעודת שושן פורים | תשס"ו (2005–06) | 1 שע׳ 20 דק׳ | המשגיח מבאר שעל ידי שמירת פורים כראוי מתעלה יהודי למדריגה הגבוהה יותר של שושן פורים, ושהמן נפל משום שרצה להגיע למדריגת החמשים, שורש אחדות ישראל המתגלה בקריאת שמע ומגיע עד היהודי הפחות ביותר. |
החודש
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| ביאור ופירוש על פיוטי מוסף. ראשון לציון -חודש של גאולה | החודש | תשל"ה (1974–75) | 1 שע׳ 5 דק׳ | דרך הפיוט של מוסף פרשת החודש, הבנוי על המילים "ראשון לציון", מבאר המשגיח שניסן הוא חודש ההתחדשות והגאולה, שניתן לישראל העומדים למעלה מן הזמן. |
ניסן
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| “קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי שראשי נמלא טל” | ניסן | תשמ"ג (1982–83) | 1 שע׳ 16 דק׳ | המשגיח מבאר שבחודש ניסן רבונו של עולם דופק על לבו של כל יהודי, "קול דודי דופק... פתחי לי", ופותח את שערי הברכה, ושעבודת החודש הזה היא להוציא את החמץ של היצר הרע ולהכניס אמונה על ידי המצה. |
| חודש של חידוש ואהבה | ניסן | תשנ"ב (1991–92) | 58 דק׳ | המשגיח מבאר שניסן הוא חודש של התחדשות ושל חסד, ושהמצה היא המפתח הפותח את היהודי לאמונה ולקשר עם רבונו של עולם שלמעלה מן הזמן והמקום. |
| התעוררי "תחיית המתים" ביחד עם העולם! | ניסן | תשס"ח (2007–08) | 42 דק׳ | המשגיח מבאר שניסן הוא חודש החסד וההתחדשות, שבו העולם וכלל ישראל נבראים מחדש, וקורא לכל אחד לקום לתחיית המתים ברעננות בלימוד, בתפילה ובאכילת מצה מהודרת. |
| חטוף כח החידוש מהסיטרא אחרא | ניסן | תשס"ד (2003–04) | 1 שע׳ 26 דק׳ | המשגיח מבאר מדוע שירת הצפרדע בפרק שירה היא "ברוך שם כבוד מלכותו", שבח שקט מן המקום שבו טוב ורע מעורבים, וכיצד הסטרא אחרא חטפה את כח ההתחדשות השייך לישראל בניסן. |
| לעזור בבית בהכנה לפסח; להתחדש עצמו בזמן התחדשות | ניסן | 48 דק׳ | המשגיח מלמד שהעבודה הנמוכה של ניקוי הבית לפני פסח יקרה בעיני הקב"ה, ושניסן, החודש שבו מתחדשת הבריאה כולה, קורא לכל יהודי להתחדש באמונה ולהתחיל מחדש. | |
| דרוש בענין: זמן של חודש ניסן הוא הנקודה האמצעות שבשנה | ניסן | תשל"ה (1974–75) | 56 דק׳ | המשגיח מבאר שחודש ניסן, חודש החסד ויציאת מצרים, הוא הנקודה והשורש של כל השנה, כמו שמקום המקדש הוא הנקודה שממנה צמח העולם, ו"דרוש דרש משה" הוא אמצע התורה. |
| “בקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח...” זמן לעבוד על אמונה בהשגחה פרטיות | ניסן | תשס"ג (2002–03) | 1 שע׳ 29 דק׳ | מתוך הגמרא שהקב"ה ביקש לעשות את חזקיהו משיח, מבאר המשגיח מדוע ישועה מחייבת שירה והודאה, ומדוע ניסן ופסח הם הזמן לנטוע אמונה בהשגחה פרטית על כל דבר שקורה. |
| חודש של זריזות והתחדשות | ניסן | תשס"ד (2003–04) | 41 דק׳ | המשגיח מלמד שניסן הוא חודש של חסד והתחדשות, שבו רבונו של עולם מנסה שוב את תכניתו הראשונה לעולם, ושאת ברכתו קולטים רק בזריזות, הזריזות של המצה, ולא בעצלות של החמץ. |
פסח
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| צירוף חודש ניסן - “ישמחו השמים ותגל הארץ” - חודש מלא חסד (פירושים על הגדה) | פסח | תשל"ב (1971–72) | 1 שע׳ 32 דק׳ | המשגיח מבאר שחודש ניסן, שצירוף שם הוי' שלו בא מ"ישמחו השמים ותגל הארץ", הוא חודש של חסד והתחדשות שבו מתגלה מלכותו של הקב"ה, ושמצוות ליל פסח, ובפרט אכילת מצה ואמירת ההגדה, נוטעות אמונה וממשיכות ישועות. |
| הלכות והתעוררות באפיית מצה בקדושה ובזריזות | פסח | תשמ"ב (1981–82) | 52 דק׳ | המשגיח מבאר שהמצה, ה"מיכלא דמהימנותא", מקשרת את היהודי לרבונו של עולם כשם שהחמץ מנתק אותו ממנו, ומעורר לאפות אותה בזריזות, בקדושה ובכל ההידורים, ולהתפלל על כך. |
| ראש כל מועדות נשאת פסח; כנגד אברהם אבינו - חסד ואמונה | פסח | תשנ"ז (1996–97) | 1 שע׳ 9 דק׳ | המשגיח מבאר שפסח, ראש כל המועדות, הוא יום טוב של אברהם אבינו, ולכן הוא יום טוב של חסד, של התחדשות ובעיקר של אמונה, שיהודי מכניס בתוכו על ידי אכילת מצה, מאכל האמונה. |
| יו"ט של יובל; שיר השירים; והשתוקקות לגאולה | פסח | תשס"ב (2001–02) | 1 שע׳ 7 דק׳ | המשגיח מבאר שפסח הוא מדריגת היובל ושער החמישים, למעלה מן השבע של שבת, ועל פי זה הוא מסביר מדוע רק הלל ידע שפסח דוחה שבת, מדוע דוד המלך מצא את מקום המקדש, ומדוע שלמה המלך ומשיח נושאים בתוכם את אור הגאולה. |
| א יום טוב פון אמונה דרשה לילדי תפארת יונה | פסח | תשס"ז (2006–07) | 12 דק׳ | המשגיח מבאר לילדים שפסח הוא יום טובו של אברהם אבינו, המאמין הראשון, ושהמצה וה"רכוש גדול" של פסח הם האמונה בהשם יתברך. |
| בליל הסדר זוכים לגילוי שכינה כל אחד לפי מדריגתו | פסח | תשס"א (2000–01) | 44 דק׳ | המשגיח מבאר שפסח, היום טוב של אברהם אבינו, הוא היסוד של כל המועדים משום שהוא נוטע אמונה, ושבליל הסדר כל יהודי מקבל לפי מדרגתו אמונה ובחינה של גילוי שכינה, ועל ידי סיפור המכות הוא ממשיך ישועות לכלל ישראל. |
| צד א: הנחיצות שהמצות יאפו ע"י יר"ש | פסח | תשס"ז (2006–07) | 31 דק׳ | המשגיח מבאר שקדושתה של מצה, כמו של ספר תורה, באה מרבונו של עולם על ידי שליח שעושה לשמה, ולכן צריכות המצות להיאפות על ידי יראי שמים בכוונה ובשמחה. |
| צד ב: מעלות פסח כמו מעלת ימי הבחרות | פסח | תשס"ז (2006–07) | 14 דק׳ | המשגיח מבאר שפסח וניסן הם תחילת הקשר עם רבונו של עולם וצריך לשמור עליהם בכל החומרות, ושימי הבחרות הם הניסן הפרטי של האדם. |
| צד א: פסח - יו"ט של עשיית המצוות | פסח | תשס"ג (2002–03) | 45 דק׳ | המשגיח מבאר שפסח, ראש כל המועדים ויום טוב של אברהם אבינו, הוא זמן האמונה, שיהודי ממשיך לתוכו על ידי מצוות החג ובפרט על ידי מצה שנאפתה בלב, ושהמאורעות של הזמן הזה קוראים להתכונן ברצינות לביאת המשיח. |
| צד ב: דצ"ך עד"ש באח"ב בגימטרי' ישמעאלים (עניני דיומא במלחמה באירק) | פסח | תשס"ג (2002–03) | 42 דק׳ | בזמן המלחמה בעיראק לפני פסח קורא המשגיח להתפלל על החיילים היהודים, מבאר שהערבים של עיראק בימינו הם בבל וישמעאל, ומראה שסימני רבי יהודה דצ"ך עד"ש באח"ב הם בגימטריא "ישמעאלים". |
| דרוש בענין: מעשה ברבי אליעזר וכו' ובני בניו של המן שלמדו תורה בבני ברק | פסח | תשס"ט (2008–09) | 1 שע׳ 12 דק׳ | המשגיח מבאר כיצד חשקה של תמנע לזרע אברהם עבר בהסתר דרך עמלק והמן, עד שיצאו מבני בניו של המן שלמדו תורה בבני ברק, וכיצד באו לשם התנאים שבהגדה לתקן אותם. |
חול המועד פסח
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| ביאור מצות פדיון פטר חמור: לב טוב' אמונה' ופשטות | חול המועד פסח | תשע"ב (2011–12) | 1 שע׳ 8 דק׳ | דרך מצות פדיון פטר חמור מראה המשגיח שקליפת מצרים היא צרות עין, שקדושת החמור היא פשטותו, ושהדור של עקבתא דמשיחא מביא את הגאולה באמונה פשוטה ובפרגון לזולת. |
שביעי של פסח
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| א - שבע קולות של שירה הם כנגד השבע ספירות. השביעית (מלכות) כנגד שבת. ב - ביזת הים - להוציא כח הנעלם שבתוכנו. | שביעי של פסח | תשס"א (2000–01) | 1 שע׳ 11 דק׳ | המשגיח מבאר שהשנים עשר שבילים בקריעת ים סוף ושנים עשר הקולות של הנגינה הם סימן לגלות שעדיין מחולקת, ובגאולה העתידה יישארו רק שבעת קולות השמחה המתאחדים בשבת; והוא מחזק לומר שירת הים בכל יום בשמחה כדי להמשיך ישועות. |
| יום של התגלות עלמא דאתכסייא של כל יהודי אפילו של דתן ואבירם (ובענין גודל פגם המחלוקת) | שביעי של פסח | תשס"ח (2007–08) | 1 שע׳ 12 דק׳ | המשגיח מבאר שבקריעת ים סוף נתגלה העלמא דאתכסיא, עד שאפילו דתן ואבירם, גדולי בעלי המחלוקת, התעוררו והים נבקע בשבילם פעם נוספת, ושהמחלוקת היא המכשול הגדול ביותר לפני ביאת המשיח. |
ספירה
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| בימי ספירה צריכים לעשות תשובה על שורש העבירות - המדות (שייכות לפרשת קדושים) | ספירה | תשמ"ב (1981–82) | 1 שע׳ 27 דק׳ | המשגיח מבאר שימי הספירה, שהם ההתחלה והשורש של השנה, הם הזמן לעשות תשובה על שורש העבירות, המדות, ושזהו הפשט של "קדושים תהיו". |
| תיקון המדות הנוגע למעשה. | ספירה | תשס"ב (2001–02) | 1 שע׳ 24 דק׳ | המשגיח מבאר ששבועות הספירה הם הזמן להיעשות אדם אמיתי על ידי מדות טובות, ובפרט על ידי שלעולם לא ילבין פני חברו, משום שרק בעל מדות יכול לקבל את התורה. |
| יציאה ממ"ט שערי טומאה בימי ספירה ובכלל - בזמן הגלות. ביאור - אנא בכח; למנצח; לימוד מס' סוטה; משנה בסוף מס' סוטה - בעקבות משיחא חוצפא יסגא וכו' | ספירה | תשס"ט (2008–09) | 39 דק׳ | המשגיח מבאר את מ"ט ימי הספירה כיציאה ממ"ט שערי טומאה, דבר המשתקף במסעות שבמדבר, ב"אנא בכח", ב"למנצח" ובמ"ט הדפים של מסכת סוטה, ומראה כיצד המשנה שבסוף סוטה על עקבתא דמשיחא נתקיימה בימינו. |
| ביאור הזוהר “בשבועות יפקון מגלותא;“ הלכות טהרה וקדושה בפרשיות הספירה; לימוד פרקי אבות - דרך ארץ קדמה לתורה | ספירה | 52 דק׳ | מטומאת יולדת שבפרשת תזריע מראה המשגיח שימי הספירה הם ימים ספורים של טהרה ושל תיקון המדות, כדי שיכניסו אותנו לירושלים ולהר סיני בשבועות. | |
| לימוד מס' סוטה - בירור טהרת כלל ישראל. דף מ"ט כנגד זמננו עקבתא דמשיחא | ספירה | תשס"ה (2004–05) | 40 דק׳ | המשגיח מבאר שלימוד מסכת סוטה בימי הספירה מברר את קדושת כלל ישראל, ושהדף האחרון עם הברייתא של עקבתא דמשיחא הוא דורנו, שעבודתו היא אמונה, שמחזקים אותה בעיקר על ידי תפילה מן הלב. |
| תיקון המדות הנוגע למעשה - הוכחות מתנ"ך ומהלכה על חומר הענין | ספירה | תש"נ (1989–90) | 1 שע׳ 27 דק׳ | בימי הספירה מביא המשגיח ראיות מן התנ"ך, מחז"ל ומן ההלכה שחובה לשמור על כבודו של כל אדם ושל כל נברא, ולעולם לא לבייש איש. |
| תיקון המדות הנוגע למעשה - דוגמאות וסיפורים | ספירה | תש"נ (1989–90) | 1 שע׳ 31 דק׳ | בעזרת דוגמאות רבות וסיפורים רבים מגדולי ישראל מראה המשגיח עד כמה צריך להיזהר ברגשותיו ובכבודו של הזולת, והוא קושר את המצב השפל של המדות עם החורבן, אז והיום. |
| תיקון המדות הנוגע למעשה - ספורי צדיקים | ספירה | תשס"ב (2001–02) | 1 שע׳ 29 דק׳ | בדוגמאות מעשיות ובשורה של מעשיות צדיקים מלמד המשגיח שתיקון המדות פירושו לעשות חסד בדברים הקטנים ביותר, ולהיזהר מאד שלא לבייש ולא לצער לעולם יהודי אחר. |
| ביאור על פי פשט בעשר ספירות | ספירה | תשס"ח (2007–08) | 36 דק׳ | בימי הספירה, שבהם צריך לתקן את המדות, מבאר המשגיח את עשר הספירות על פי פשט, כעשרה מאמרות של בריאת העולם וכשבע המדות שיש בכל אדם. |
אייר
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| צירוף החודש - יתהלל המתהלל השכל ויודע - לימוד תורה | אייר | תשס"ד (2003–04) | 23 דק׳ | המשגיח מבאר שהצירוף של חודש אייר, הבא מן הפסוק "יתהלל המתהלל השכל וידע", מראה שאייר הוא החודש של התורה, והוא קורא להתחזק בלימוד, בתפילה ובספירה, ומסיים שראש חודש הוא היום של דוד המלך. |
ל"ג בעומר
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| יום שכל יהודי נכנס בפנמיותו - ה'סוד' שיש בו (שייכות לפרשת אמור) | ל"ג בעומר | תשל"ז (1976–77) | 1 שע׳ 20 דק׳ | המשגיח מבאר שכל יהודי נושא בתוכו נקודה פנימית, קודש הקדשים שבלב שבה כל ישראל שווים, ושל"ג בעומר, יומו של רבי שמעון בן יוחאי, הוא היום שבו הנקודה הנסתרת מתגלה, כך שאפילו היהודי הפשוט ביותר יכול לשאוב ממנו חיזוק. |
| היום נתגלה נקודה פנימיות של כל ישראל שנקרא קודש קדשים | סעודת ל"ג בעומר | תשס"ב (2001–02) | 51 דק׳ | המשגיח מבאר שרבי שמעון בן יוחאי עומד למעלה מן החורבן כמו קודש הקדשים הגנוז, ושבל"ג בעומר מתגלה הנקודה הגנוזה של אהבה שבכל יהודי, אפילו בנדחים. |
| רצה ר' שמעון שישמחו בהילולא שלו | סעודת ל"ג בעומר | תשס"ד (2003–04) | 1 שע׳ 3 דק׳ | המשגיח מבאר מדוע רצה רבי שמעון בן יוחאי שישמחו בהילולא שלו: ל"ג בעומר מגלה את הפנימיות של כל יהודי, כמו יום כיפור ופורים, והוא יום של דורש לציון; והוא קורא להודות להקב"ה על הנסים הגלויים שהוא עושה לישראל. |
| ביאור "כשם שהקב"ה לכל כך רשב"י לכל" (בית אהרן) | ל"ג בעומר | תשנ"ב (1991–92) | 44 דק׳ | המשגיח מבאר את דברי הבית אהרן, שכשם שהקב"ה טוב לכל, כך רבי שמעון בן יוחאי הוא לכולם, אפילו לנמוכים ביותר: ל"ג בעומר, הוד שבהוד, הוא יום הסוד, וכל יהודי נושא בתוכו סוד שרק בעלי הסוד מבינים אותו. |
| רשב"י ממתיק דין הקשה של הוד | סעודת ל"ג בעומר | תשס"ז (2006–07) | 1 שע׳ 14 דק׳ | המשגיח מבאר שרבי שמעון בן יוחאי ממתיק בל"ג בעומר את הדין הקשה של הוד, ועושה מן ה"דם" של הדין את ה"חלב" של החסד, שנשלם בשבועות. |
| חלק הנגלה של הרשב"י הוא הרמ"א (ל"ג בעומר יא"צ של רמ"א) | סעודת ל"ג בעומר | תשס"ו (2005–06) | 1 שע׳ 2 דק׳ | בל"ג בעומר, יום ההילולא של הרמ"א, אומר המשגיח שהרמ"א הוא החלק הנגלה של רבי שמעון בר יוחאי: רשב"י השתמש ביונה וגילה את הטוב הנסתר שבכל יהודי ואפילו שבתוכחה, והרמ"א השתמש בעורב כדי לגלות את מה שאינו כשורה. |
| רשב"י מתקן פגם תלמידי ר' עקיבא של "אני אמלוך" | סעודת ל"ג בעומר | תשנ"ט (1998–99) | 1 שע׳ 9 דק׳ | המשגיח מבאר על פי פרשת מלכי אדום שהכלים נשברו משום שהמקבלים אמרו "אני אמלוך" במקום להתבטל אל המשפיע, ושרבי שמעון בר יוחאי, סוד היובל, מתקן את השבירה ומוריד זאת עד הנשמות הנמוכות ביותר של הדורות האחרונים. |
| תשנ"ה - ענינו של יובל זה אחדות וזהו בחינת רשב"י. ענין 'אפשערן' בל"ג בעומר. | סעודת ל"ג בעומר | תשנ"ה (1994–95) | 31 דק׳ | המשגיח מבאר שרבי שמעון בר יוחאי הוא בחינת יובל, קיבוץ כל כלל ישראל לאחד, ולכן מותר בל"ג בעומר לגזוז את השערות, שהן הדינים של עשו. |
| תשנ"ו - יום תיקון הפחותים ע"י גילוי נקודת הקדושה שיש בהם. | סעודת ל"ג בעומר | תשנ"ו (1995–96) | 29 דק׳ | המשגיח מבאר שבל"ג בעומר, היום שבו גילה רבי שמעון בן יוחאי את סודות התורה, מתגלה הנקודה הנסתרת של כל יהודי, אפילו של הפחותים, וכל יהודי צריך להוציא לגילוי את הסוד שלו. |
| תיקון פגימת הלבנה ע”י טובת עין | סעודת ל"ג בעומר | תש"ע (2009–10) | 1 שע׳ 3 דק׳ | המשגיח מבאר שפגימת הלבנה, שבאה מקנאה, נתקנת על ידי טובת עין: על ידי החודש השלושה עשר של שנה מעוברת, על ידי מה שאסתר נעשתה מלכה, ועל ידי השנה השלוש עשרה של רבי שמעון בר יוחאי במערה ולימודו באהבת חברים. |
| רשב”י מגלה שיש חן מיוחד בכל יחיד מישראל | סעודת ל"ג בעומר | תשע"ב (2011–12) | 49 דק׳ | המשגיח מבאר שלכל יהודי, אפילו הנמוך ביותר, יש מעלה נסתרת וחן לפני רבונו של עולם שאין לשום יהודי אחר, ושרבי שמעון בן יוחאי, מגלה הסודות, גילה את החשיבות הנסתרת הזו של כל יהודי. |
ר"ח סיון
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| שיהיו דברי תורה חדשים עליך; ביאתם לסיני בתשובה | ר"ח סיון | תש"נ (1989–90) | 33 דק׳ | המשגיח לומד בראש חודש סיון שהתורה ניתנת מחדש בכל שנה, ושהביאה לסיני, באחדות ובתשובה, היא זמן לקבל על עצמו קבלות חדשות, שהקבלה עצמה מקיימת את העולם. |
| ויחן שם ישראל - חשיבות דיבוק חברים | ר"ח סיון | תשל"ט (1978–79) | 1 שע׳ 22 דק׳ | המשגיח מבאר שבראש חודש סיון חנו ישראל לפני הר סיני "כאיש אחד בלב אחד", ושהאחדות בין חברים היא כלל התורה וההכנה לקבלת התורה; בחלק השני הוא מבאר מדוע שבועות, היום החמישים, נעלה מן הזמן ומן החשבון. |
שבועות
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| ביאור עמוק על מגילת רות. השכינה - נעמי' באה אל מואב להוציא משם ניצוץ משיח - זה רות | שבועות | תשל"ד (1973–74) | 1 שע׳ 5 דק׳ | המשגיח מבאר את מגילת רות כסיפור של הוצאת ניצוץ המשיח ממואב בזמן הדומה לעקבתא דמשיחא, ושרות, שהחזיקה במסורה הישנה וקיבלה את התורה בשעה שהיה קשה, היא הדוגמה לקבלת התורה בשבועות. |
| ביאור אקדמות - מנהג ישראל' עיקר מהות של שבועות | שבועות | תשכ"ד (1963–64) | 1 שע׳ 11 דק׳ | המשגיח מפרש את הפיוט אקדמות שורה אחר שורה, ומראה איך המנהג לאומרו לפני קריאת התורה של שבועות מבטא את שבחו של רבונו של עולם, את שירת המלאכים ואת השירה המיוחדת של כלל ישראל, ואת השכר המחכה להם. |
| מהר"ל - תורה היא מוכרח ולמעלה מן הזמן' קרבן שתי הלחם | שבועות | תשל"ח (1977–78) | 1 שע׳ 3 דק׳ | על יסוד דברי המהר"ל מבאר המשגיח שמתן תורה הוא למעלה מן הזמן, ולכן אין סופרים את היום החמישים, ולכן קרבן שתי הלחם של שבועות הוא חמץ; והוא מתאר את עבודת "קדושים תהיו" בימי הספירה, המכינה לכך. |
| ז' שבועות של ספירה = ז' שמיטות ויובל; ביאור ענין יבום - חזרה לשורש | שבועות | תש"מ (1979–80) | 1 שע׳ 34 דק׳ | המשגיח מבאר ששבעת השבועות של הספירה הם כשבע שמיטות המובילות אל היובל, הזמן שבו כל נשמה יהודית שבה אל שורשה, ושהיבום, מגילת רות ואפילו הברכה על פרוסת לחם הם חלק מאותה חזרה עצמה. |
| הכנת עני לשבועות - שועתנו קבל ושמע צעקתנו | שבועות | תשמ"ד (1983–84) | 1 שע׳ 4 דק׳ | ביום האחרון של הספירה מלמד המשגיח שההכנה האמיתית לשבועות היא הזעקה של "שועתנו קבל" מפי מי שיודע שאינו מוכן, כח התפילה שמגילת רות מראה, ועבודת ה' ברעננות וברצינות. |
| מקבלים תורה מחדש; נחיצות הכנה לשבועות; לא לעשות מעיקר טפל ומטפל עיקר; לשפוך נפשו באהבה רבה | שבועות | תשס"ח (2007–08) | 39 דק׳ | בראש חודש סיון מלמד המשגיח שמתן תורה חוזר באמת בכל שנה, שחג השבועות נקרא על שם ההכנה אליו, ושאסור להניח לניעור בלילה לקלקל את התפילה וקריאת התורה בבוקר, שהן עיקר קבלת התורה. |
| אנכי ה' - האמונה למעלה מן השכל בחורים צעירים | שבועות | תשס"ד (2003–04) | 40 דק׳ | המשגיח מבאר שהיום החמישים, שבו ניתנה התורה עם "אנכי ה'", הוא למעלה מן הזמן, מן המספר ומן השכל, ושהאמונה שקיבלו שם היא מה שיהודי בדור האחרון צריך להחזיק בה, ולגרש כל מחשבה של ספק. |
| הוא היצה"ר הוא השטן הוא ה"היינטיגע וועלט" איך זה נלמד מענינא דיומא | שבועות | תשס"ז (2006–07) | 55 דק׳ | המשגיח מבאר, מתוך דבר של החתם סופר וממגילת רות, ש"העולם של היום" אינו אלא שמו החדש של היצר הרע ושל השטן, ושרק התבדלות ממנו מביאה את היהודי לקבלת התורה ולמשיח. |
| טעמים לאכילת מאכלי חלב. התעוררות לחג | שבועות | תשל"ג (1972–73) | 1 שע׳ 8 דק׳ | המשגיח מבאר מדוע המלאכים אצל אברהם אבינו נאשמים שאכלו בשר וחלב ומדוע אוכלים מאכלי חלב בשבועות, ומלמד שכל יהודי הוא אות בספר התורה שהקב"ה כותב מחדש בכל שבועות, ושמתכוננים לכך על ידי שמטהרים את עצמם ויודעים שאין הם כלום. |
| “זכור את יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב” | שבועות | תש"ס (1999–2000) | 29 דק׳ | המשגיח מבאר את אזהרת התורה לעולם לא לשכוח את יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב, וכיצד היום הזה חוזר בכל שבועות כדי לקבל את התורה מחדש. |
תמוז
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| כל יהודי הוא שליח מה'; שמירת עינים בימי הקיץ | חודש תמוז | תשנ"א (1990–91) | 40 דק׳ | המשגיח מלמד שכל יהודי הוא שליח של רבונו של עולם בכל מקום שהוא הולך, ושהנסיעות בתמוז ובאב הן כדי לתקן את השליחות שהמרגלים קלקלו, ובפרט על ידי שמירת עינים ועל ידי תפילה. |
יארצייט אור החיים הק'
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| בבית המדרש אמונת ישראל | לחיים יא"צ אוה"ח הק' | תשס"ט (2008–09) | 24 דק׳ | בשעת "לחיים" לכבוד האור החיים הקדוש מבאר המשגיח שהאור החיים הוא בחינה של משיח, ולומד את רמזו על הפסוק "כי יהיה בך אביון" שמדבר במשיח המשתוקק לכלל ישראל. |
בין המצרים
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| דרשה בלשון הקודש - משיח נטמן בימי בין המצרים - והעבודה לגלותו | בין המצרים | תשנ"ז (1996–97) | 1 שע׳ 10 דק׳ | המשגיח מבאר שתחת הערלה של ימי בין המצרים גנוז אורו של משיח, ושעבודתו של כל יהודי, ובפרט של בחורים, היא להסיר את ערלת הלב על ידי תורה, שמירת עינים ומדות טובות. |
| התהפכות של חדשי תמוז ואב | בין המצרים | תשס"ה (2004–05) | 53 דק׳ | המשגיח מבאר שתמוז ואב, חודשים של מדת הדין החזקה ושל חורבן, מסתירים תחת קליפתם את האור הגדול ביותר של משיח, ושעל ידי עמל בתורה אפשר לכרות את הערלה ולהפוך את הקללה לברכה. |
| ביאור בענין פרשיות מחוברים - נחיצות האחדות בימי בין המצרים | בין המצרים | תשמ"ז (1986–87) | 50 דק׳ | המשגיח מבאר שמחברים פרשיות רק בזמנים שבהם צריך לתקן שנאת חנם, ושכל שבט רשאי להחזיק בדרכו כמשפחה, לא כמפלגה, מתוך אהבה לכל יהודי. |
שבת חזון
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| בשבת חזון נתגלה השמחה של ט' באב לעתיד וכל יהודי רואה בית השלישי בבנינה. ביאור ענין שמיטה | שבת חזון | תשמ"ו (1985–86) | 1 שע׳ 25 דק׳ | המשגיח מבאר שבין המצרים הם הגבול הנסתר של עשו בזמן, שעדיין לא נכבש, שבשבת חזון כל יהודי כבר רואה את הנחמה של לעתיד, ושהשמיטה, כמו שבת וירושלים, עושה מכל יהודי כהן החי מברכת הקב"ה. |
תשעה באב
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| א - ביאור המדרש על הפס' “קראתי למאהבי המה רמוני'” זמן לעבוד ה' באבילות. | ט' באב | תשל"ז (1976–77) | 59 דק׳ | המשגיח מבאר את המדרש שהנביאים "רימו" את כלל ישראל כדי שלא יפסיקו לקוות למשיח, ומלמד שבימי האבלות הולכים אל ירושלים ואל השמים בדמעות, בלבבות שבורים ובתפילה שמשה רבינו לא השלים. |
| ב - מוצאי ט' באב - מעשה רבי ר' אלימלך | ט' באב | תשל"ז (1976–77) | 16 דק׳ | מתוך המעשה בתלמיד של רבי ר' אלימלך שנשאר על אי, המשגיח מלמד שבכל מקום שיהודי נמצא בו, הרי זו שליחות מן השמים. |
| בענין התהפכות ירמיהו הנביא לשלמה המלך וט' באב לשמיני עצרת | ט' באב | תשס"ה (2004–05) | 1 שע׳ 7 דק׳ | המשגיח מבאר שירמיהו הנביא, נביא החורבן, הוא גלגול של שלמה המלך, ושתשעה באב, יומו של ירמיהו, יתהפך לשמיני עצרת, יומו של שלמה המלך. |
| צריכים להרגיש יותר הצער של שריפת בית אלוקינו; ולהיות מובדל מפגמים דקים | ט' באב | תשל"ט (1978–79) | 1 שע׳ | המשגיח רואה בשריפה שפרצה יום קודם לכן רמז מן השמים, ותובע להרגיש יותר את הצער של שריפת בית אלקינו ולעשות הבדלה שוב ושוב, להיבדל אפילו מפגמים דקים. |
שבת נחמו
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| דרוש נפלא בענין ט' באב שחל בשבת וטובת הגלות' והאיך הגלות מושרש בגאולה | שבת נחמו | תשנ"ח (1997–98) | 1 שע׳ 28 דק׳ | המשגיח מראה שגלות אב מושרשת בגאולת ניסן, שהניצוצות הנסתרים והנשמות הנשכחות שבגלות הם הזרע של משיח, ושבשבת נחמו יש לקבל את נחמת הנביא באמונה. |
ט"ו באב
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| "בחור שא נא עיניך" - להעלות הגשמיות (קליפות נוגה) | ט"ו באב | תשל"ח (1977–78) | 54 דק׳ | המשגיח מבאר ששלושת השבועות הם "מילה" הכורתת את שלוש הקליפות הטמאות, והשבוע המסתיים בחמשה עשר באב הוא ה"פריעה" המעלה את קליפת נוגה, הגוף, כך שמאז ואילך צריך יהודי לשאת את עיניו ולעבוד את השם יתברך גם בגשמיות. |
| זמן של שישו אתה כל המתאבלים עליה | ט"ו באב | תש"מ (1979–80) | 42 דק׳ | המשגיח מבאר שט"ו באב הוא יום טוב של העתיד: ישראל שמחים על שזכו להתאבל על בית המקדש ומעולם לא חדלו לקוות, ופירושו האמיתי יתגלה רק כשיבוא משיח. |
| דברו על לב ירשלים - הרגשת ישראל בנחמת ציון | ט"ו באב | תשמ"ה (1984–85) | 1 שע׳ 30 דק׳ | המשגיח מבאר שחמשה עשר באב הוא היום טוב של הגאולה העתידה, שישראל מרגישים בלב, היום שבו ירמיה של תשעה באב חוזר להיות שלמה המלך. |
| זמן לשאוב יראת שמים בעד הכנה לר"ה' זמן של שידוכים' ז' ימים אחר היו"ט הגדול של ט' באב לעתיד. | ט"ו באב | תשל"ט (1978–79) | 50 דק׳ | המשגיח מבאר שחמשה עשר באב הוא תחילת זמן היראת שמים והתשובה עד יום כיפור, יום של שידוכים בין רבונו של עולם לכלל ישראל, והיום טוב של הטוב הגנוז בחורבן: שעבודתם של ישראל בגלות יקרה בעיני רבונו של עולם יותר מאי פעם, ולכן מוסיפים בתורה מיום זה והלאה. |
| לבנה בשלימותה - התגלות השכינה | סעודת ט"ו באב | תשס"ט (2008–09) | 32 דק׳ | המשגיח מבאר שדור המדבר ידע רק בט"ו באב שהגזירה נסתיימה, כי רק אז יכלו להרגיש את הלבנה, מדת המלכות ויראת שמים, שהיתה נסתרת מאז חטא המרגלים. |
זמנים אחרים
| כותרת | פרשה / זמן | שנה | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|---|---|
| צד א: הקדמה ללימוד מהר"ל. יצ"מ התגלות הקב"ה; ביאור עמוק שבנ"י הם ההיפוך של מצרים. | מהר"ל גבורת ה' | תשמ"ב (1981–82) | 44 דק׳ | לאחר שהוא מקדים שהמהר"ל הוא המפתח לאגדות חז"ל, פותח המשגיח בספר גבורות ה': יציאת מצרים היא התגלות השם יתברך ויסוד האמונה, וכלל ישראל, כמו אברהם אבינו מאור כשדים, היו צריכים להתחיל ממצרים, ההיפך הגמור שלהם. |
| צד ב: אברהם אבינו ראש למאמינים | מהר"ל גבורת ה' | תשמ"ב (1981–82) | 42 דק׳ | לפי תירוץ המהר"ל על הרמב"ן מבאר המשגיח מדוע היתה אמונת אברהם אבינו דבר גדול כל כך, ושהאמונה, שעושה את היהודי בלתי תלוי באיש מלבד ברבונו של עולם, היא יסודו של כלל ישראל. |
| צד א: במה אדע - עצמיות של כנ"י טוב; מדריגת אבות' שבטים' ושבעים נפש' גאולה עצם הגלות. | מהר"ל גבורת ה' | תשמ"ב (1981–82) | 42 דק׳ | המשגיח מבאר על פי המהר"ל שאצל יהודי העבירה, וממילא הגלות, היא רק במקרה, וטובו הוא בעצם, ולכן הובטח לאברהם אבינו שהקרבנות יחזירו את בניו לארץ ישראל, ולכן כבר בתחילת הגלות טמונה הגאולה. |
| צד ב: ברית בין הבתרים - אדום הוא מציאות של שוא; החומריות נעלמת לפני מקבלי התורה; ביאור ענין ששבעים נפש כנגד שבעים אומות. | מהר"ל גבורת ה' | תשמ"ב (1981–82) | 44 דק׳ | המשגיח מבאר על פי המהר"ל שהבהמות שבברית בין הבתרים הן ארבע המלכיות שבניו של אברהם יאריכו ימים אחריהן, שלאדום אין כלום משל עצמו, ומדוע שעבוד מצרים התחיל רק כשישראל היו לשבעים נפש, כנגד שבעים האומות. |
| משה רבינו - עצמיות של תורה שהיא מקור החידושים; שכל נבדל - כולו רוחני; נשמה כוללת | מהר"ל גבורת ה' | תשמ"ב (1981–82) | 43 דק׳ | המשגיח מבאר על פי המהר"ל שמשה רבינו הוא צורה בלי חומר, נשמה ממקור כל החידושים, נבדלת מן הגשמיות, ונשמה כוללת הנושאת את כל ישראל. |
| משה רבינו - “ותרא אותו כי טוב” - אור הגנוז שנולד מהול | מהר"ל גבורת ה' | תשל"ד (1973–74) | 1 שע׳ 12 דק׳ | על פי דברי המהר"ל מבאר המשגיח שמשה רבינו נולד מהול והבית נתמלא אורה, משום שהיה צורה נבדלת שאין לה שום שייכות לרע, ומשם הוא מסיק מדוע הקדושה והברכה צריכות להיות תמיד גנוזות. |
| התעוררות למצוות החג; מצה מאכל שהוא למעלה מן הזמן; קרבן פסח - בחינת אחדות ; מכת בכורות - בני בכורי ישראל. | מהר"ל גבורת ה' | תשל"ח (1977–78) | 1 שע׳ 27 דק׳ | על יסוד דברי המהר"ל מבאר המשגיח שמצה, קרבן פסח ומכת בכורות מורים כולם על אחדות השם יתברך, שהיא למעלה מזמן, ממקום ומפירוד, והוא מסיים בדברים על הצורך להתחזק באמונה ולהתכונן לביאת המשיח. |
| כל יהודי הוא מיוחס - בן להקב”ה. נפלאותך ומחשבותיך אלינו - לבל ידח ממנו נדח | יום המיוחס | תשל"ו (1975–76) | 1 שע׳ 3 דק׳ | ביום המיוחס מלמד המשגיח שכל יהודי הוא מיוחס, בן מלך, ושכל מחשבותיו של הקב"ה מכוונות להביא כל נשמה מישראל, אפילו הרחוקה ביותר, אל תיקונה, כפי שרואים במלכות בית דוד ובהלכה של מנשה מהיכן בוצעים את הפת. |
| א - ה' מנ"א תשל"ז יא"צ האר"י הק' העצה לדור אחרון - תפילה. כמ"כ - "תכתב זאת לדור אחרון...". | מסיבת לחיים בקעמפ תורה ודעת דרשה אחר שריפה במחנה תורה ודעת (קעמפ) | תשל"ז (1976–77) | 28 דק׳ | ביום ההילולא של האריז"ל אומר המשגיח שהעצה לדור האחרון היא תפילה, וקורא להתפלל בחיות, כולם יחד עם החזן. |
| ב - ה' מנ"א תשל"ח - אמונה בתורת הסוד וביאור שנטמן האר"י הק' בימים אלו. | מסיבת לחיים בקעמפ תורה ודעת דרשה אחר שריפה במחנה תורה ודעת (קעמפ) | תשל"ח (1977–78) | 38 דק׳ | המשגיח מבאר שבגלות ארוכה נשפטים ישראל רק לפי אמונתם, ושהאור הגנוז של תשעת הימים, ימי ההילולא של האר"י הקדוש, דורש להאמין בסודות התורה אפילו בלי להבין אותם. |
| ג - ט"ו תמוז יארצייט האוה"ח הק' - תורה על הפרשה. | מסיבת לחיים בקעמפ תורה ודעת דרשה אחר שריפה במחנה תורה ודעת (קעמפ) | 4 דק׳ | המשגיח שואל כיצד יכול היה פיו הטמא של בלעם לומר את הברכות הקדושות ואת נבואות ימות המשיח, ומתחיל לבאר זאת על פי הגמרא ועל פי פירושו של הבעל שם טוב בעינו העיוורת של בלעם. |