תשובה - הנשמה ישוב אל שורשה - הקב"ה
פרטים: יום הכיפורים תשנ"ה (1994–95) אידיש 58 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מבאר שיובל פירושו חזרה אל השורש, שתשובת יום כיפור היא חזרת הנשמה אל כסא הכבוד, ושהשנה שאחרי השמיטה נושאת בתוכה את התקוה לשופר הגדול של המשיח.
המשגיח פותח בפסוקי השופרות של ראש השנה: התורה ניתנה בשופר ביום החמישים, יום שהוא למעלה משבע פעמים שבע של הטבע. העבד העברי שאינו רוצה לצאת בשנה השביעית, יוצא ביובל. יובל, הוא מבאר, פירושו חזרה אל השורש, כלל הטבוע בבריאה; הנשמה חצובה מכסא הכבוד, והתשובה מחזירה אותה לשם. ראש השנה הוא יום הדין, התרועה המשברת, ויום כיפור של היובל הוא התקיעה של רחמים. היובל נוהג רק כשכל ישראל בארץ ישראל, משום ששורשו הוא המקום שבו כל הנשמות הן אחת; לכן יום כיפור דורש שישראל יפייסו זה את זה. על פי יסודו של המהר"ל ביום השמיני שהוא למעלה מן הטבע, הוא מבאר את יום כיפור כמתן תורה שני, את מלוה מלכה כסעודתו של דוד המלך, ואת המשיח הבא במוצאי שביעית. הוא מסכם שתשרי זה, אחרי השמיטה, הוא עת רצון מיוחדת.
נושאים: תשובה · יום הכיפורים · שמיטה ויובל · שבע ושמונה