רצה ר' שמעון שישמחו בהילולא שלו

פרטים: סעודת ל"ג בעומר תשס"ד (2003–04) אידיש 1 שע׳ 3 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

המשגיח מבאר מדוע רצה רבי שמעון בן יוחאי שישמחו בהילולא שלו: ל"ג בעומר מגלה את הפנימיות של כל יהודי, כמו יום כיפור ופורים, והוא יום של דורש לציון; והוא קורא להודות להקב"ה על הנסים הגלויים שהוא עושה לישראל.

המשגיח פותח בדברי אליהו הנביא לרבי שמעון בן יוחאי, שבספר הזוהר יצאו מן הגלות, ומבאר שהכוונה גם לספרי החסידות הבנויים עליו, משום שהבעל שם טוב היה נשמתו של רבי שמעון. השמחה של ההילולא שלו היא למעלה מן הטבע, שמחה של ימות המשיח. ל"ג בעומר הוא בחינה של יום כיפור ושל פורים: שלשתם מגלים את הנקודה הפנימית של יהודי, את ה"רוצה אני" שהרמב"ם אומר שהוא טמון בכל יהודי, ורבי שמעון עצמו גילה בגמרא שהחטא בימי המן היה רק מבחוץ. הספירה בזמן הזה היא זכר למקדש, דורש לציון, ול"ג בעומר, הבא מקודש הקדשים, הוא יום מיוחד שבה. לבסוף הוא מתאר את ההמונים במירון ואת הנסים הגלויים בארץ ישראל, ואומר שצריך להודות להקב"ה.

נושאים: ל"ג בעומר · ניסים בארץ ישראל · הודאה · הנקודה הפנימית שבכל יהודי

דיווח על טעות בדף זה