זמן שאפילו שוכחי ה' ישובו (שייכות לז' אדר ולפ' ויקרא)
פרטים: פורים תשל"ג (1972–73) אידיש 1 שע׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מבאר שחודש אדר, הקשור לענוותנותו של משה רבינו ולמשכן שלו, הוא הזמן שבו אפילו היהודים ששכחו את רבונו של עולם נקראים לחזור באהבה, ושפורים מוריד חסדים גנוזים על כלל ישראל.
המשגיח פותח במנהג להזכיר את זכותו של משה רבינו באדר, וברעיון שלווים מעתיד טוב יותר, עם מעשה בחסיד קוצק. מן האל"ף הזעירה של ויקרא הוא מבאר את ענוותנותו של משה רבינו, ושכל יהודי שיש בו מדה זו מתקרב, אפילו בהסתר של אדר, כששם הוי' חסר במגילה. אחר כך הוא מקשר את אדר, ובפרט אדר שני, ליהודים השכוחים שמחוץ למחנה: הכסף העודף של השקלים ששכח משה רבינו נעשה לווי העמודים, שעמדו מחוץ לחצר ועתידים עוד להתחבר בחזרה. המשכן של משה רבינו, הוא אומר, מעולם לא חרב באמת; כל מקדש הוא העתק שלו, וקדושתו מגינה עד היום על כלל ישראל. הוא מדבר על עמלק בעולם, בנפש ובזמן, לומד מן היסוד יוסף על תענית אסתר ועל האור הנפתח בקריאת המגילה, ומסיים בשם הוי' הגנוז במגילה, שפורים הוא חסד לישראל ודין על שונאיהם.
נושאים: חודש אדר · משה רבינו · המשכן · אהבת השם לישראל · ענוה וביטול