דרוש נפלא בענין ט' באב שחל בשבת וטובת הגלות' והאיך הגלות מושרש בגאולה
פרטים: שבת נחמו תשנ"ח (1997–98) אידיש 1 שע׳ 28 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מראה שגלות אב מושרשת בגאולת ניסן, שהניצוצות הנסתרים והנשמות הנשכחות שבגלות הם הזרע של משיח, ושבשבת נחמו יש לקבל את נחמת הנביא באמונה.
המשגיח פותח ב"נחמו נחמו עמי" אחרי עוד תשעה באב, ושואל מה פירוש "כי מלאה צבאה". הוא מתאר את מהלך השנה, עלייה וירידה, ושתמוז ואב ניתנו לעשו. מן הטעם הנדיר "ירח בן יומו", שנמצא רק במסעי ומשמש ל"קרני פרה" שמנגנים אותו כמו "פזר", הוא בונה את יסודו: לפי המהר"ל הגלות מושרשת בגאולה. אב, החודש של שמעון ושל האריה, נוטל את ברכתו מניסן, החודש של יהודה, שכל יום בו רענן כ"בן יומו". הקרן המחולקת של פרה של אב נעשית השופר של משיח. המנחה של יעקב לעשו וגיד הנשה הם נשמות נשכחות שעתידות לחזור, ובדינה אצל שכם היה טמון הניצוץ של משיח בן יוסף. הגלות היא שליחות ללקט ניצוצות. לבסוף הוא מדבר על אמונה בגאולה, על שבעת השבועות של נחמה, על חמשה עשר באב, ועל קבלת הבשורה של ישעיה הנביא.
נושאים: תכלית הגלות · ט"ו באב · משיח בן יוסף ומשיח בן דוד · תשעה באב