צד ב: אברהם אבינו ראש למאמינים
פרטים: מהר"ל גבורת ה' תשמ"ב (1981–82) אידיש 42 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
לפי תירוץ המהר"ל על הרמב"ן מבאר המשגיח מדוע היתה אמונת אברהם אבינו דבר גדול כל כך, ושהאמונה, שעושה את היהודי בלתי תלוי באיש מלבד ברבונו של עולם, היא יסודו של כלל ישראל.
המשגיח פותח בקושיית הרמב"ן על "והאמין בה'": מה השבח הגדול בכך שאברהם אבינו האמין לרבונו של עולם? המהר"ל מתרץ שעל פי טבע לא יכול היה אברהם להוליד ילדים, והוא חשש שמא יגרום החטא, ואף על פי כן האמין. מכאן מראה המשגיח שהקשר של יהודי עם הקב"ה אינו תלוי בזכויות: התורה אינה נותנת טעם ל"לך לך", וה"חטא גדול" של הרמב"ן בירידה למצרים מלמד שיהודי נשאר יהודי, וחטאיו הם רק חיצוניות. אחר כך הוא מביא את טענת המהר"ל על הרמב"ן שהאמונה אינה דבר קטן, כפי שרואים מן המכילתא על האמונה בים. אמונה פירושה חוזק; המאמין אינו משועבד לשום אדם, כמו שמבאר המהר"ל בענין הכלב. המאמין הוא תמיד בשמחה ואינו בא לידי כעס; הכעס של משה רבינו במי מריבה היה חסרון באמונה. הוא מסיים ב"מאין יבא עזרי" של יעקב אבינו.
נושאים: אברהם אבינו · יסודי האמונה · בטחון