דרוש בענין "ואין נוהגין כן וכו' וטוב לב משתה תמיד" (סיום שו”ע או”ח רמ"א)

פרטים: פורים קטן תשנ"ב (1991–92) אידיש 38 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

המשגיח מבאר את דבריו האחרונים של הרמ"א בענין פורים קטן: מדוע הוא מורה להרבות קצת בסעודה אף שהמנהג אינו כר"ן, וכיצד "וטוב לב משתה תמיד" מאפשר לצאת ידי המחמירים בלי ללכת נגד המנהג.

המשגיח לומד את הסימן האחרון של שולחן ערוך אורח חיים, שבו מביא הרמ"א את הר"ן שבפורים קטן חייבים במשתה ושמחה, אומר שהמנהג כתוספות, ואף על פי כן מורה להרבות קצת בסעודה "לצאת ידי המחמירים", ומסיים ב"וטוב לב משתה תמיד". והרי הרמ"א מקפיד מאוד על מנהגים, ומדוע הוא מנהיג כאן מנהג חדש? המשגיח מביא את המגן אברהם שמי שאירע לו נס צריך לעשות את אותו היום יום טוב, שהחתם סופר לומד מן הקל וחומר של הלל בגמרא, ואת המגן אברהם שיארצייט נוהגים בשני האדרים. אבל המשתה של פורים הוא דין מיוחד ביין, משום שהנס בא על ידי יין. ממילא אפילו תוספות מודים שצריך לשמוח בפורים קטן, אלא שלא ביין. התירוץ של הרמ"א הוא שיהודים אומרים תמיד לחיים. לבסוף הוא מביא את רב שמואל בר שילת, מבני בניו של המן.

נושאים: פורים קטן · פורים

דיווח על טעות בדף זה