כשמדליקין הנרות נעשה ככהן וביתו כביהמ"ק
פרטים: חנוכה תשנ"ז (1996–97) אידיש 43 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מבאר שכאשר יהודי מדליק נרות חנוכה ביתו נעשה בית המקדש והוא עצמו נעשה ככהן, ושאור החנוכה, האור הגנוז של ימות המשיח, יורד אל חשכת הגלות ומביא ברכה בתורה ואת ההרגל להודות להשי"ת.
המשגיח פותח בפסוק "אשרי כל ירא ה'" כפי שרב הירש מפרשו: חמימותו של הבית היהודי, שאינו צריך דבר מבחוץ, ובית הכנסת ובית המדרש, שמהם מביאים הביתה את חמימותה של התורה. בחנוכה, הוא אומר, מתקיים "יברכך ה' מציון" אפילו ביום חול: ההדלקה היא זכר למקדש, ממילא הבית נעשה בית המקדש וכל יהודי נעשה כהן. הוא קושר זאת לאור הגנוז של ימות המשיח, לדברי הרמב"ם שהדלקת המנורה אינה צריכה כהן, ולשם חשמונאים. הוא מבאר שנר חנוכה הוא מצוה על המשפחה כנר שבת, ומדוע אסור להשתמש לאורו: הוא יורד אל חשכת החול של הגלות. בסוף הוא מדבר על חנוכה כזמן של פקידת עקרות בגשמיות ובתורה, על חידושים המולידים חידושים נוספים, ועל הלל והודאה.
נושאים: נר חנוכה · בית נאמן בישראל · הודאה · אור הגנוז