בשבת חזון נתגלה השמחה של ט' באב לעתיד וכל יהודי רואה בית השלישי בבנינה. ביאור ענין שמיטה
פרטים: שבת חזון תשמ"ו (1985–86) אידיש 1 שע׳ 25 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מבאר שבין המצרים הם הגבול הנסתר של עשו בזמן, שעדיין לא נכבש, שבשבת חזון כל יהודי כבר רואה את הנחמה של לעתיד, ושהשמיטה, כמו שבת וירושלים, עושה מכל יהודי כהן החי מברכת הקב"ה.
המשגיח פותח בתוכחת משה רבינו על המן שהיה לבן: הלבן ממשיך חסד, פרנסה בחנם כמו החלב של תינוק. משה רבינו ביקש להיכנס אל "ההר הטוב הזה והלבנון", מקום הלובן, כנגד מדת הדין האדומה של אדום. הקב"ה אמר לו לפנות "צפונה", אל התורה הצפונה. מעשרת העממים שהובטחו לאברהם אבינו שלושה, קיני קניזי וקדמוני, עדיין לא נכבשו; הם כנגד שלושת השבועות, גבולו של עשו בזמן, ולכן אי אפשר עדיין להכניס שם שמחה, ושבת חזון היא העליונה שבהם. אבל השבת עם התוספת שלה נכנסת אל אותו גבול, וכל יהודי רואה את הבית השלישי. על ידי שמשה רבינו כבש את סיחון ועוג זכה לספר דברים, השבת והשמיטה של התורה. אחר כך הוא מבאר את השבת, השמיטה וירושלים כענין אחד: אף אחד אינו בעל הבית, הקב"ה נותן, וכל יהודי נעשה כהן. הוא מסיים בשלושה שאמרו "איכה", ושבת חזון היא אויפרוף לקראת החתונה הגדולה.
נושאים: שמיטה ויובל · תשעה באב · קדושת שבת · ירושלים עיר הקודש · בית המקדש וחורבנו