דברי כיבושין לפני פסד"ז: תשס"ו - הצעקה של המים התחתונים: "אנן בעינן למיהוי קמי מלכא!"
פרטים: הושענא רבה תשס"ו (2005–06) אידיש 13 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מלמד שבהושענא רבה, יומה של הערבה ויומו של דוד המלך, יהודי המרגיש שהוא ריק ולא הרויח מאומה מקבל מאוצר מתנת חנם, ושפלותו עצמה נעשית תפילתו.
המשגיח פותח בערבה, שאין בה לא טעם ולא ריח: היום צריך כל יהודי להרגיש את שפלות הדור ואת שפלות עצמו. דוד עשה עצמו עני; זוהי מדת המלכות, שאין לה מעצמה כלום. במדרש הראו למשה רבינו את אוצרות המצוות, והגדול שבהם היה אוצר מתנת חנם; הוא נפתח רק למי שמרגיש שלא הרויח מאומה, והוא נפתח בהושענא רבה, יומו של דוד. יהודי הבא לפני הקב"ה כערבה ריקה מקבל ניצוץ מנשמת דוד. דוד אמר "ואני תפילה", אני עצמי התפילה, והמשגיח מבאר זאת במשל מרבי יחזקאל מקוזמיר על עני שמראהו הוא בקשתו. התשובה העליונה של הושענא רבה היא ההכנה לשמיני עצרת, הנקודה של כל השנה, והמשגיח מסיים בבקשה לומר את שירות דוד בביטול.
נושאים: הושענא רבה · ענוה וביטול · דוד המלך ומלכות בית דוד · כח התפילה