דברי כיבושין לפני פסד"ז: תשס"א - "וחרב פיפיות בידם"

פרטים: הושענא רבה תשס"א (2000–01) אידיש 17 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

ביום הושענא רבה, יום מלחמת גוג ומגוג ויום הערבה, מלמד המשגיח ששדה הקרב האמיתי הוא בבית הכנסת, וש"חרב פיפיות" של ישראל היא התפילה, כחו של דוד המלך.

המשגיח פותח בשבעים פרי החג, שהם כנגד שבעים האומות, ומבאר שביום הושענא רבה גומרים את כל השבעים; מקובל בישראל שזהו יום מלחמת גוג ומגוג. זהו יומו של דוד המלך ושל המלכות, שכחה הוא התפילה, ויומה של הערבה, שהיא הדור של היום, שאין בו טעם ואין בו ריח, ואף על פי כן אין השם יתברך בוזה את תפילתם. כשהוא מגיע למלחמה שהתנהלה אז בארץ ישראל, הוא אומר ששדה הקרב האמיתי הוא בית הכנסת: תפילותיהם של ישראל הן "חרב פיפיות", פסוקי דזמרה כורתים את הקליפות, וההקפות מפילות את החומות כמו ביריחו. מנערה המאורסה שחייבת משום שלא צעקה, הוא לומד שישאלו מדוע לא צעקו הושענא. לבסוף הוא קורא שכל יהודי הוא חייל, ומבקש על מלכות שמים.

נושאים: הושענא רבה · כח התפילה · מלחמת גוג ומגוג · דוד המלך ומלכות בית דוד

דיווח על טעות בדף זה