צד א: לימוד מארבע מינים שצריכים להיות "פריש" לעבודת ה'.

פרטים: סוכות תשמ"ט (1988–89) אידיש 39 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

המשגיח לומד מארבעת המינים שיהודי צריך להישאר רענן וחי בעבודת ה' דווקא בתשרי, כשכל הטבע נובל, והוא קושר זאת להלכות העלה העליון של הלולב ולירושלים של הסוכה ושל שמיני עצרת.

המשגיח שואל מדוע חוזרת התורה ואומרת שסוכות הוא בחודש השביעי. ניסן הוא הזמן שבו הטבע פורח; בתשרי הכל נובל ומתייבש. דווקא אז אומרת התורה שיהודי לא ילך עם הטבע ויזדקן, אלא יישאר רענן בעבודת ה' כל השנה. האתרוג, הדר באילנו משנה לשנה, בא ראשון, ושאר המינים פסולים כשהם יבשים, מפני ש"לא המתים יהללו י-ה". אחר כך הוא מבאר את המחלוקת בין המחבר לרמ"א בעלה האמצעי שנחלק: האם הוא עלה אחד מכל העלים, או המשך של השדרה? ראש הלולב, כמו ראש השנה, מוכרח להיות בחיות. הוא מביא את רעננותו של משה רבינו ואת השמחה של סוכות, ולאחר ניגון הוא מדבר על ירושלים: הסוכה היא ירושלים, ושמיני עצרת מפיץ את שלומה על פני העולם כולו.

נושאים: חג הסוכות · התחדשות

דיווח על טעות בדף זה