דרוש בענין - זמני תשובה הנרמזים בפרשיות התורה
פרטים: אלול תשנ"ג (1992–93) אידיש 1 שע׳ 17 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מבאר שהנשמות השכוחות והאבודות של סוף הימים קשורות לראשית, שהקב"ה אינו שוכח אותן לעולם אף שעמלק רוצה לאבדן, ושאלול הוא זמן השבת אבידה, שבו צריך לעבוד את ה' באש שהיא ההבדל בין ישראל לעמלק.
המשגיח פותח בדברי החתם סופר על פרשת כי תבוא, שמקשר את עמלק, "ראשית גוים", לביכורים ולפירות האחרונים. כלל ישראל הם ראשית תבואתו של הקב"ה, והביכורים, הפירות שמבשילים ראשונים, שייכים לירושלים, המקום הראשון שנברא. כנגדם עומדים הפירות השכוחים, שכחה, לקט ופאה, שהמשגיח משווה אותם לנשמות המוזנחות של הדור האחרון; ואף על פי כן הן קשורות לראשית, כפי שרואים אצל רות ואצל האביון שהוא משיח. אחר כך הוא שואל מדוע כספו של המן השמיט את האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים של הווים שבמשכן, ומדוע משה רבינו שכח אותם: הם נשמות של שכחה, מחוץ לפרוכת, והקב"ה הזכיר לו. שבט דן, שהשיב אבידות, ואסתר עומדים כנגד עמלק, שרוצה שישראל יאבדו. אלול הוא זמן השבת אבידה. לבסוף, כספו של המן היה קר, ונתינה של יהודי יש בה אש; המשגיח מתאמץ לעורר שיתפללו וילמדו באש.
נושאים: חודש אלול · עבודת הדור האחרון · ספק ועמלק