צד ב: ברית בין הבתרים - אדום הוא מציאות של שוא; החומריות נעלמת לפני מקבלי התורה; ביאור ענין ששבעים נפש כנגד שבעים אומות.

פרטים: מהר"ל גבורת ה' תשמ"ב (1981–82) אידיש 44 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

המשגיח מבאר על פי המהר"ל שהבהמות שבברית בין הבתרים הן ארבע המלכיות שבניו של אברהם יאריכו ימים אחריהן, שלאדום אין כלום משל עצמו, ומדוע שעבוד מצרים התחיל רק כשישראל היו לשבעים נפש, כנגד שבעים האומות.

המשגיח פותח בדברי המדרש שהבהמות שהראה הקב"ה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים הן ארבע המלכיות, והאחרונה היא אדום, גלות המפוזרת בין עמים רבים. לפי המהר"ל המלכיות הן רק בהמות לגבי אברהם: הוא עובר ביניהן והן נבתרות, הבטחה שעם ישראל יתגבר על כל המניעות, ולכל אדם יש את המלכיות בתוכו. את הציפור, אדום, לא בתרו כלל, משום שהוא דבר פעוט; כל גדולתו גזולה מירושלים ומישראל. הביתור רומז גם לקריעת ים סוף, כשהחומריות מפנה דרך להולכים לקבל את התורה. לאחר מכן הוא מבאר שהשעבוד מתחיל ביצחק ולא באברהם, השורש, ונעשה שעבוד אמיתי רק כשישראל הם שבעים נפש, כנגד שבעים האומות. בכל יהודי יש הנקודה של אברהם ומדרגת השבטים, הקשורה לשם הוי"ה, ושם אין שום גלות יכולה לנגוע.

נושאים: ארבע מלכיות · נצח ישראל · אברהם אבינו · ישראל והעמים

דיווח על טעות בדף זה