ביאור אקדמות - מנהג ישראל' עיקר מהות של שבועות
פרטים: שבועות תשכ"ד (1963–64) אידיש 1 שע׳ 11 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מפרש את הפיוט אקדמות שורה אחר שורה, ומראה איך המנהג לאומרו לפני קריאת התורה של שבועות מבטא את שבחו של רבונו של עולם, את שירת המלאכים ואת השירה המיוחדת של כלל ישראל, ואת השכר המחכה להם.
המשגיח פותח בכך שאף שאמירת אקדמות היא רק מנהג, מנהג ישראל תורה הוא, ותמיד בחרו בגדולי הצדיקים לאומרו. לפי סדר הפיוט הוא מבאר מדוע פותחים בבקשת רשות, מדוע העולם נקרא עולם, מלשון העלם, ומדוע היום החמישים אינו נספר. הוא מתאר את המלאכים לאין מספר הנבראים בכל בוקר ונוטלים רשות זה מזה, ולומד מכך אחדות. השירה הגבוהה ביותר, הוא אומר, היא השירה השקטה, ולכל יהודי יש נקודה משלו של ידיעת השם הטמונה בלבו, שאותה הוא מבאר במעשה האוצר שמתחת לגשר. מלאך שר פעם אחת בחייו, ויהודי יכול לשיר בכל רגע, באור ובחושך, כחייל העומד תמיד על המשמר. אחר כך הוא מדבר על יגיעת התורה, על קושיית הגוים "מה דודך מדוד", ועל תשובת ישראל: אורו של משיח, העולם הבא וסעודת הצדיקים.
נושאים: שבועות · הודאה · ניגון ושירה · שכר ועונש · ישראל והעמים