סעודת רשות - היחיד או הרבים? ואודות פרות השמנות הנבלעות בתוך פרות הכחושות

פרטים: סעודת זאת חנוכה תשס"ג (2002–03) אידיש 46 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

המשגיח מבאר שסעודת חנוכה היא סעודת רשות, שבה עושים בשירה מרשות הרבים של הגלות רשות היחיד, ושהפרות הרזות שבחלום פרעה, שבלעו את הבריאות, יצטרכו סוף כל סוף להקיא כל ניצוץ של קדושה.

המשגיח פותח בכך שבחנוכה אין חיוב סעודה, ממילא הסעודה היא סעודת רשות. את נר חנוכה מניחים ברשות הרבים למטה מעשרה, ומכניסים לשם רשות היחיד של קדושה. המילה "רשות" לבדה חסרה מילה; בשירה, שצריך לומר על גאולה, יהודי מוסיף "היחיד", משום שאפילו ברשות הרבים יש ניצוץ אלקות. אחר כך הוא עובר לחלום פרעה: הפרות הרזות עמדו אצל הבריאות, נדהמות כאדם הנכנס לירושלים, משום שהסטרא אחרא יודעת את כח הקדושה ושתצטרך להקיא את מה שבלעה. מן המדרש על "קץ שם לחשך" ומשתי השנים הנוספות של יוסף בבית האסורים הוא מבאר כיצד קץ יכול להתארך, קורא לכל יהודי לעשות חשבון כיצד להחיש אותו, ומצביע על בעלי תשובה כטיפות הראשונות לפני הגשם הגדול.

נושאים: קץ הגאולה · קדושה וקליפה · יוסף ואחיו

דיווח על טעות בדף זה