הבעל שם טוב מחייך על בנין שהתמוטט
המעשה
מסופר כאן על פי שתי הפעמים שהמשגיח סיפר את המעשה; הפרטים משתנים מפעם לפעם. שמעו אותו בשיעור.
פעם אחת חייך הבעל שם טוב, ושאלו אותו התלמידים מדוע. אמר להם שהיה בנין שעשרים אלף פועלים עבדו עליו עשרים שנה. צדיק אחד עבר שם בשעה שירד גשם חזק, ונכנס לשם להסתתר מפניו; כשיצא לאחר הגשם, התמוטט הבנין כולו. כל תכליתו של הבנין היתה שצדיק יהיה לו מעט נוחות מפני הגשם.
היכן הוא מספר אותה
לפי השנה היכן שהיא ידועה; אלה שבלי שנה בסוף.
| שיעור | זמן | שנה | שפה | בהקלטה |
|---|---|---|---|---|
| “זוכה לדברים הרבה” - תורה היא מועט המחזיק את המרובה. “נקרא רע” - קשר בינו ובין ה'. “אוהב את המקום' אוהב את הבריות.” | תשל"ג (1972–73) | אידיש | 16:01 | |
| פרק ששי: The קדושה of צדיקים and the חשיבות of Learning תורה | תשל"ח (1977–78) | אנגלית | 33:15 |