פרקי אבות

פרק ששי: The קדושה of צדיקים and the חשיבות of Learning תורה

פרטים: תשל"ח (1977–78) אנגלית 1 שע׳ 29 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

בלימוד הפרק השישי של פרקי אבות מבאר המשגיח את קדושת הצדיקים, ששמם עצמו נושא קדושה, ואת גדולתו של יהודי הלומד תורה לשמה, שכל העולם כולו נברא בשבילו והתורה שומרת אותו מעבירות.

המשגיח פותח את הפרק השישי של אבות, שהוסיפו אותו, ושואל מדוע המשנה מזכירה את שם התנא: צדיק הלומד תורה לשמה נעשה קדוש כל כך, ששמו עצמו הוא תורה. שמו של אדם הוא נשמתו, כפי שאדם הראשון נתן לכל בריה שם לפי אותיותיה; רשע מאבד את שמו, כפי שרואים אצל זמרי וכזבי, ומשה רבינו קרא לדתן ואבירם בשם אביהם הצדיק. אחר כך הוא שואל מהם ה"דברים הרבה" שהלומד לשמה זוכה להם. דבר קדוש מתקלקל בקלות, כמו יין, שהוא רמז לעולם הבא, והשכר נעלה ממה שנביא ראה. כל העולם כולו כדאי לצדיק כזה, וכל מה שמתרחש בעולם הוא בשביל הצדיקים. על פי דרך ה' הוא מראה שמצוות מורידות שפע, ותורה לשמה יותר מכל. יהודי כזה אוהב את השי"ת ואת הבריות, ושניהם אוהבים אותו. מעשיות של צדיקים שהרגישו איסור במאכל מראות כיצד התורה שומרת אותו מן החטא.

נושאים: פרקי אבות · תורה לשמה והתמדה · קריאת השם · מעשיות

דיווח על טעות בדף זה