פרקי אבות

The Greatness of the חכמי התורה and the קדושה that Exists in their names

פרטים: תשל"ה (1974–75) אנגלית 36 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

בלימוד תחילת פרק ו בפרקי אבות מבאר המשגיח שהשמות עצמם של החכמים הם תורה, משום ששם יהודי הוא עצם הנשמה, וכשמזכירים אותו מתקשרים עם התנא עצמו.

המשגיח פותח במשל: כשם שאדם הראשון גורש מגן עדן, כך כלל ישראל נמצאים בגלות, וצעירים שעדיין נמצאים בגן העדן שלהם יש להם ההזדמנות ללמוד. הוא מציג את פרק ו של אבות, ברייתות על התורה שנכתבו בלשון המשנה. דברי תורה שנאמרו ברוח הקודש מכילים הרבה יותר מן הפשט הפשוט, ולכן כל הפשטים אמת. הוא שואל מדוע הגמרא מקדישה זמן רב כל כך להזכרת שמות החכמים, ומשיב שהשם עצמו הוא תורה. לדיבור יש כח גדול, כפי שרואים בפירות ארץ ישראל בזמן המדבר. הוא מספר כיצד רבי שמעון סופר השתיק את הליצנים בקראקא במעשה של שם, הוא מביא את הזכרת חברון ביום הכיפורים, והוא מבאר מאדם הראשון שנתן שמות לבריות שהשם מחזיק את עצם הדבר. לבסוף הוא מבאר מדוע התנא אינו מפרש את שכר התורה לשמה: העולם הבא קדוש מדי אפילו לנביאים לראותו.

נושאים: פרקי אבות · כבוד התורה · קריאת השם · מחשבה ודיבור

דיווח על טעות בדף זה