The Depth of the כיבוד אב of יוסף and our Connection to the אבות
פרטים: ויחי תשל"ז (1976–77) אנגלית 45 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מבאר שיוסף ביקש שיעלו גם את עצמותיו לארץ ישראל כהידור בכיבוד אב, משום שעצמות הבן הן המשך של האב, ומכאן שיעקב אבינו לא מת, משום שכל יהודי נושא חלק ממנו.
בשבת חזק של פרשת ויחי המשגיח מקשה שורה של קושיות על תשובת יוסף ליעקב. במקום להבטיח שיקבור את אביו בארץ ישראל, יוסף מדבר לכאורה על עצמו; הוא משביע את האחים ולא את בניו; הוא מטיל זאת גם עליהם; והוא מדבר על "עצמותי", אף שגופו של צדיק אינו נרקב, כפי שהמשגיח מביא מעשיות על צדיקים שנמצאו שלמים. התירוץ הוא הגמרא שהעצמות באות מן האב: עצמות יוסף הן המשכו של יעקב, והעלאתן היא השלמה של קבורת יעקב, המוטלת על בני יעקב. אחר כך הוא מביא את הגמרא שיעקב אבינו לא מת: בדרוש של התורה הוא חי בכל לב יהודי. את זה הוא קושר למלוה מלכה, שבה נפגשים העבר של יעקב והעתיד של דוד המלך, ולתשובה: משום שיעקב חי, אין זה לעולם מאוחר מדי לשום יהודי.
נושאים: כיבוד אב ואם · ויחי והשבטים · הסתלקות הצדיק