שיעורים לפי הזמנים
לאורך השנה, מאלול. כל שיעור על כל זמן, באידיש ובאנגלית יחד, לפי השנים.
- אלול 12 שיעורים
- ראש השנה 11 שיעורים
- עשרת ימי תשובה אין שיעורים
- שבת שובה 1 שיעור
- יום הכיפורים 10 שיעורים
- סוכות 9 שיעורים
- הושענא רבה 7 שיעורים
- שמיני עצרת 3 שיעורים
- כסלו אין שיעורים
- י"ט כסלו אין שיעורים
- חנוכה 28 שיעורים
- שבת חנוכה אין שיעורים
- זאת חנוכה 18 שיעורים
- טבת 2 שיעורים
- שובבי"ם 2 שיעורים
- ט"ו בשבט 2 שיעורים
- שבת שירה אין שיעורים
- שקלים 4 שיעורים
- אדר 1 שיעור
- פורים קטן 11 שיעורים
- זכור 3 שיעורים
- פורים 31 שיעורים
- שושן פורים 11 שיעורים
- פורים המשולש אין שיעורים
- פרה 2 שיעורים
- החודש 1 שיעור
- ניסן 12 שיעורים
- ר"ח ניסן אין שיעורים
- ערב פסח אין שיעורים
- פסח 18 שיעורים
- חול המועד פסח 1 שיעור
- שביעי של פסח 2 שיעורים
- ספירה 11 שיעורים
- אייר 1 שיעור
- ל"ג בעומר 16 שיעורים
- סיון אין שיעורים
- ר"ח סיון 2 שיעורים
- שבועות 19 שיעורים
- תמוז 2 שיעורים
- יארצייט אור החיים הק' 1 שיעור
- בין המצרים 5 שיעורים
- תשעת הימים אין שיעורים
- שבת חזון 1 שיעור
- תשעה באב 8 שיעורים
- שבת נחמו 1 שיעור
- ט"ו באב 5 שיעורים
זמנים אחרים
שיעורים על זמן שאין לו מקום משלו למעלה.
-
משה רבינו - “ותרא אותו כי טוב” - אור הגנוז שנולד מהול
מהר"ל גבורת ה' תשל"ד (1973–74) אידיש
על פי דברי המהר"ל מבאר המשגיח שמשה רבינו נולד מהול והבית נתמלא אורה, משום שהיה צורה נבדלת שאין לה שום שייכות לרע, ומשם הוא מסיק מדוע הקדושה והברכה צריכות להיות תמיד גנוזות.
-
כל יהודי הוא מיוחס - בן להקב”ה. נפלאותך ומחשבותיך אלינו - לבל ידח ממנו נדח
יום המיוחס תשל"ו (1975–76) אידיש
ביום המיוחס מלמד המשגיח שכל יהודי הוא מיוחס, בן מלך, ושכל מחשבותיו של הקב"ה מכוונות להביא כל נשמה מישראל, אפילו הרחוקה ביותר, אל תיקונה, כפי שרואים במלכות בית דוד ובהלכה של מנשה מהיכן בוצעים את הפת.
-
א - ה' מנ"א תשל"ז יא"צ האר"י הק' העצה לדור אחרון - תפילה. כמ"כ - "תכתב זאת לדור אחרון...".
מסיבת לחיים בקעמפ תורה ודעת דרשה אחר שריפה במחנה תורה ודעת (קעמפ) תשל"ז (1976–77) אידיש
ביום ההילולא של האריז"ל אומר המשגיח שהעצה לדור האחרון היא תפילה, וקורא להתפלל בחיות, כולם יחד עם החזן.
-
מהר"ל גבורת ה' תשל"ח (1977–78) אידיש
על יסוד דברי המהר"ל מבאר המשגיח שמצה, קרבן פסח ומכת בכורות מורים כולם על אחדות השם יתברך, שהיא למעלה מזמן, ממקום ומפירוד, והוא מסיים בדברים על הצורך להתחזק באמונה ולהתכונן לביאת המשיח.
-
ב - ה' מנ"א תשל"ח - אמונה בתורת הסוד וביאור שנטמן האר"י הק' בימים אלו.
מסיבת לחיים בקעמפ תורה ודעת דרשה אחר שריפה במחנה תורה ודעת (קעמפ) תשל"ח (1977–78) אידיש
המשגיח מבאר שבגלות ארוכה נשפטים ישראל רק לפי אמונתם, ושהאור הגנוז של תשעת הימים, ימי ההילולא של האר"י הקדוש, דורש להאמין בסודות התורה אפילו בלי להבין אותם.
-
צד א: הקדמה ללימוד מהר"ל. יצ"מ התגלות הקב"ה; ביאור עמוק שבנ"י הם ההיפוך של מצרים.
מהר"ל גבורת ה' תשמ"ב (1981–82) אידיש
לאחר שהוא מקדים שהמהר"ל הוא המפתח לאגדות חז"ל, פותח המשגיח בספר גבורות ה': יציאת מצרים היא התגלות השם יתברך ויסוד האמונה, וכלל ישראל, כמו אברהם אבינו מאור כשדים, היו צריכים להתחיל ממצרים, ההיפך הגמור שלהם.
-
צד ב: אברהם אבינו ראש למאמינים
מהר"ל גבורת ה' תשמ"ב (1981–82) אידיש
לפי תירוץ המהר"ל על הרמב"ן מבאר המשגיח מדוע היתה אמונת אברהם אבינו דבר גדול כל כך, ושהאמונה, שעושה את היהודי בלתי תלוי באיש מלבד ברבונו של עולם, היא יסודו של כלל ישראל.
-
צד א: במה אדע - עצמיות של כנ"י טוב; מדריגת אבות' שבטים' ושבעים נפש' גאולה עצם הגלות.
מהר"ל גבורת ה' תשמ"ב (1981–82) אידיש
המשגיח מבאר על פי המהר"ל שאצל יהודי העבירה, וממילא הגלות, היא רק במקרה, וטובו הוא בעצם, ולכן הובטח לאברהם אבינו שהקרבנות יחזירו את בניו לארץ ישראל, ולכן כבר בתחילת הגלות טמונה הגאולה.
-
מהר"ל גבורת ה' תשמ"ב (1981–82) אידיש
המשגיח מבאר על פי המהר"ל שהבהמות שבברית בין הבתרים הן ארבע המלכיות שבניו של אברהם יאריכו ימים אחריהן, שלאדום אין כלום משל עצמו, ומדוע שעבוד מצרים התחיל רק כשישראל היו לשבעים נפש, כנגד שבעים האומות.
-
משה רבינו - עצמיות של תורה שהיא מקור החידושים; שכל נבדל - כולו רוחני; נשמה כוללת
מהר"ל גבורת ה' תשמ"ב (1981–82) אידיש
המשגיח מבאר על פי המהר"ל שמשה רבינו הוא צורה בלי חומר, נשמה ממקור כל החידושים, נבדלת מן הגשמיות, ונשמה כוללת הנושאת את כל ישראל.
-
ג - ט"ו תמוז יארצייט האוה"ח הק' - תורה על הפרשה.
מסיבת לחיים בקעמפ תורה ודעת דרשה אחר שריפה במחנה תורה ודעת (קעמפ) השנה לא נרשמה אידיש
המשגיח שואל כיצד יכול היה פיו הטמא של בלעם לומר את הברכות הקדושות ואת נבואות ימות המשיח, ומתחיל לבאר זאת על פי הגמרא ועל פי פירושו של הבעל שם טוב בעינו העיוורת של בלעם.