Every איד has the קדושה of one of the ימים טובים

פרטים: אמור תשס"ג (2002–03) אנגלית 54 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

המשגיח מבאר שכל יהודי הוא שבת, אות בתורה ואחד מן המועדים של פרשת אמור, ושלחם הפנים שנשאר חם וטרי מראה שאהבת הקב"ה ליהודי הפשוט ביותר אינה מתיישנת לעולם.

המשגיח פותח בכך שיש ששים ריבוא שבתות, כשם שיש ששים ריבוא נשמות וששים ריבוא אותיות בתורה, ולכל יהודי יש שבת משלו. פרשת אמור מוסיפה שכל יהודי הוא גם מועד: תלמיד חכם שאינו עובד הוא שבת, מי שעובד רק לאוכל נפש הוא יום טוב, ואחרים הם חול המועד או ראש חודש. תשעה באב הוא המועד היחיד החסר בפרשה: יהודי בעל כחות גדולים שנתקלקל. אחר כך הוא עובר ללחם הפנים שנשאר טרי תשעה ימים, ולבן איש מצרי, ומראה ששני הפירושים של רש"י הם פירוש אחד: המחנה היה מסודר כספר תורה, שתים עשרה החלות הן כנגד השבטים, והמגדף כפר בכך שאהבת הקב"ה לשבט דן הפשוט נשארת חמה. הוא מקשר זאת לטענת המן ולפורים, ומסיים בשבוע של הוד, פסח שני ול"ג בעומר המרוממים את היהודי הפשוט.

נושאים: מעלת ישראל · אהבת השם לישראל

דיווח על טעות בדף זה