לכל יהודי יש חלק בתורה מיוחד לו; טעם שמתוך שלא לשמה בא לשמה.

פרטים: פרק ז אידיש 39 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

המשגיח מבאר שלכל יהודי יש חלק משלו בתורה ונקודה פנימית נסתרת אצל רבונו של עולם, ולכן מתוך שלא לשמה בא לשמה.

המשגיח לומד את פשטו של התניא בתורה לשמה, שלומדים כדי לקשר את הנפש להקב"ה על ידי השגת התורה, איש כפי שכלו, ומעמיד אותו מול הנפש החיים, המפרש לשמה שלומדים כדי להבין את התורה. מאחר שכל נשמה יהודית מושרשת בתורה, כל אחד נמשך לחלקים אחרים של התורה. משם הוא עובר לפשט, רמז, דרש וסוד, ולרבי שמעון בן יוחאי שגילה את חלק הסוד שבתורה. גם לכל יהודי יש סוד, חן נסתר אצל רבונו של עולם שאיש אינו יודע. את זה הוא מראה בפסח שני, בטמאים שטענו "למה נגרע", ובשייכותם לנדב ואביהוא, לפנחס ולל"ג בעומר. בחזרה לתניא הוא מבאר שבכל שלא לשמה טמונה נקודה נסתרת של לשמה. לבסוף הוא מבאר את דברי התניא שתורה היא מזון ולבוש, ומצוות הן לבושים בלבד.

נושאים: תורה לשמה והתמדה · הנקודה הפנימית שבכל יהודי · שתי הנפשות

דיווח על טעות בדף זה