ספר התניא א'

מסודר גם כסדרה: ספר התניא (63)

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

ספר התניא א': השיעורים לפי הסדר
כותרת אורך בקצרה (רשימות)
הקדמה; ביאור קושיא הראשונה שבספר; ביאור כחו של שבועה. 45 דק׳ בפתיחת סדרת שיעורים בתניא מציג המשגיח את הספר ואת מחברו, שואל את הקושיא הראשונה בפרק א על השבועה להיות צדיק ובכל זאת להיות בעיניו כרשע, ומבאר מדוע משביעים את הנשמה לפני שהיא יורדת לעולם.
ביאור ענין מזל' האדם נברא תחת מזל - אבל לא צדיק או רשע. קושיא של איוב' בראת צדיקים בראת רשעים. ביאור מה זה צדיק. 45 דק׳ המשגיח מבאר שהמזל קובע את מעלותיו הגשמיות של האדם אך לא אם יהיה צדיק או רשע, ובזה הוא מסביר את דברי איוב ואת הגדרת התניא לצדיק: מי שאין לו יצר הרע כלל.
שתי נשמות לישראל' טעם שהטומאה נקרא קליפה' ד' קליפות וד' יסודות. 45 דק׳ המשגיח מבאר את יסודו של התניא שלכל יהודי יש שתי נשמות, מדוע צד הרע נקרא סטרא אחרא וקליפה, וכיצד ארבע הקליפות הן כנגד ארבעת היסודות.
ארבע קליפות הטמאות' ונוגה לו סביב' ארבע יסודות. 45 דק׳ המשגיח מבאר את התניא שהנפש הבהמית של יהודי באה מקליפת נוגה, שאפשר להעלותה לקדושה, וכיצד כל המדות הרעות באות מארבעת יסודותיה: אש, מים, רוח ועפר.
שלש קליפות הטמאות אין להם תיקון עד ביאת המשיח. גוף ישראל מקליפת נוגה' ושל גוים משלש קליפות הטמאות - לפיכך חסד לאומים חטאת. 45 דק׳ המשגיח מבאר את פרק א בתניא: הנפש הבהמית של יהודי באה מקליפת נוגה שאפשר להעלותה, ונפש האומות באה משלש הקליפות הטמאות שאין להן תיקון עד ביאת המשיח, ולכן אפילו החסד של האומות נקרא חטאת.
הנשמות חלק אלקי ממעל ממש' 'בנים' אתם לה' אלוקיכם; קשיא: איך יש מדריגות בנשמות אם כלם אלקות. 45 דק׳ המשגיח מבאר מדוע כל נשמה יהודית היא "חלק אלוק ממעל ממש" ובן להקב"ה הנמשך מחכמתו, ואחר כך עוסק בקושיא כיצד יכולות להיות מדרגות בנשמות, במשל של גוף אחד מן הראש ועד העקב, העובר דרך הדורות עד דורנו, עקבתא דמשיחא.
תשובה: בכל דור יש קומה שלימה והמדריגות בנשמות נמשכות מענין השתלשלות העולמות. 44 דק׳ המשגיח מבאר על תניא פרק ב שכל דור, וכל הנשמות יחד, הם קומה שלמה אחת כגופו של אדם הראשון, ושההבדלים בין הנשמות באים רק מן השינויים שהנשמה עוברת בירידתה, לא מעצמותה.
ביאור האחדות בנשמות אפ' במדריגתם' יעקב חבל נחלתו - כל יהודי יש לו כח השפעה על כל ישראל. 46 דק׳ בתניא פרק ב מבאר המשגיח שכל נשמות ישראל, מן הצדיק הגדול ביותר ועד היהודי הפשוט ביותר, הן חבל אחד, "יעקב חבל נחלתו", כך שכל אחד מקבל מכל האחרים ומשפיע עליהם.
ע"י הכנעה לתלמידי חכמים זוכים ליניקה משפע עליונה' והשפעה לפושעים ומורדים היא ע"י בחינת אחוריים. 45 דק׳ המשגיח מבאר מתניא פרק ב שכל יהודי יונק את חיותו על ידי הכנעה לתלמידי החכמים, ואלה החולקים עליהם יונקים רק בבחינת אחוריים, ושקדושת ההורים קובעת את הגוף ואת מזלו אבל לעולם לא את הנשמה עצמה.
חלקי הנשמה הם מעשר ספירות. ביאור עשר ספירות. 43 דק׳ המשגיח מבאר את דברי התניא שכל חלק של הנשמה כלול מעשרה כחות היורדים מעשר הספירות, ועובר עליהם אחד אחד, כיצד הם מתגלים באדם.
מוחין נקראים אמות' מדות נקראים כפולות; ביאור חב"ד. 43 דק׳ המשגיח לומד תניא פרק ג ומבאר מדוע המוחין נקראים "אמות" והמדות "כפולות", ומהיו"ד של שם הוי"ה הוא מגיע אל הנקודה שבכל יהודי שאין שום חטא מגיע אליה, ואל החכמה כהברקה מן האין שהבינה בונה אותה.
המוחין מולידות המדות' מחלוקת אם מהמוחין באים למדות או להיפך. החכמה והבינה עוסקים באהבה ויראה והדעת מקשרם למדות. 42 דק׳ על תניא פרק ג מבאר המשגיח כיצד חכמה ובינה, ה"אבא ואמא" של השכל, מולידות אהבה ויראה על ידי התבוננות ארוכה וחזקה בגדולת הבורא, ומדוע זו היתה דרכו המיוחדת של בעל התניא.
צריכים לעשות כל המצות במחשבה' דיבור ומעשה כדי שלא יהא הנשמה בעל מום. 42 דק׳ המשגיח מבאר שיהודי צריך לקיים את כל תרי"ג המצוות במחשבה דיבור ומעשה כדי שהנשמה לא תישאר בעלת מום, ומראה כיצד יהודי שאינו יכול לעשות זאת בעצמו יכול להשלים את תיקונו על ידי כלל ישראל והצדיק הדור.
מהתורה שלומד יש מזון לנשמה' ומהמצות שמקיים נעשה לבוש להנשמה. גדלות התורה לפי השגתו וגדלות נשמתו. 43 דק׳ על תניא פרק ד מבאר המשגיח כיצד לימוד התורה מלביש את הנשמה ממש כמו המצוות, ומדוע חלקו של כל יהודי בזה תלוי בהשגתו ובשורש נשמתו.
כשלומד תורה משיג אלקות' ויש יחוד בינו ובין ה' יותר מבעוה"ב . 42 דק׳ המשגיח מבאר כיצד יהודי הלומד תורה ומקיים מצוות אכן תופס ומתייחד עם רבונו של עולם עצמו, משום שהקב"ה צמצם את רצונו וחכמתו בהלכות, ויחוד זה גדול יותר מעולם הבא.
כל אחד זוכה להאור שבתורה לפי קדושתו ומדרגתו. 45 דק׳ המשגיח מבאר על פי דרך השם ותניא פרק ה, שהתורה ממשיכה אלקות רק כשלומדים ביראת שמים והלומד הוא יהודי ירא שמים, כל אחד לפי מדרגתו, ושכאשר מבינים הלכה מתייחדים עם רצונו וחכמתו של השם יתברך יותר מבכל המצוות.
עשר כתרין דמסאבותא כנגד עשר ספירות דקדושה. ביאור טעם שהטומאה נקראת כתרין. 44 דק׳ על תניא פרק ו מבאר המשגיח שכנגד עשרת הכחות של קדושה יש עשרה "כתרין" של טומאה, מדוע הטומאה נקראת כתרין וסטרא אחרא, וכיצד יהודי מעלה את קליפת נוגה כשהוא עושה אפילו דבר הרשות לשם שמים.
ישראל בטל לה' בעצם' ומקבל מצד הקדושה' הסיטרא אחרא ישות ואינו בטל לה'' ומקבל בבחינת אחוריים. 42 דק׳ המשגיח מבאר על תניא פרק ו, שקדושה היא מה שבטל לרבונו של עולם ומקבל ממנו פנים בפנים, והסטרא אחרא היא ישות לעצמה שמקבלת את חיותה רק בבחינת אחוריים ובהסתר פנים.
קליפת נוגה יכול להתהפך לטוב; ענינים גשמיים יכולים להתהפך לטוב. 47 דק׳ המשגיח מבאר מדוע הגוף, המאכלים והענינים הגשמיים של יהודי, הבאים מקליפת נוגה, יכולים להתהפך לקדושה, משא"כ מה שבא משלש הקליפות הטמאות אינו יכול.
לכל יהודי יש חלק בתורה מיוחד לו; טעם שמתוך שלא לשמה בא לשמה. 39 דק׳ המשגיח מבאר שלכל יהודי יש חלק משלו בתורה ונקודה פנימית נסתרת אצל רבונו של עולם, ולכן מתוך שלא לשמה בא לשמה.
תשובה על עבירות של שלש קליפות הטמאות' התיקון שבקריאת שמע בכוונה. 44 דק׳ על תניא פרק ז מבאר המשגיח מדוע עבירות משלש קליפות הטמאות אינן יכולות להתעלות אלא על ידי תשובה מאהבה רבה, ומדוע אומר בעל התניא שאת עבירת זרע לבטלה אפשר לתקן בתשובה נכונה ובקריאת שמע שעל המטה.
למצוא בדברי רשות נקודת אלקות' להשתמש בדברים גשמיים לשם שמים. 44 דק׳ על תניא פרק ז מבאר המשגיח שדברי הרשות באים מקליפת נוגה, ויהודי יכול להעלותם לקדושה כשהוא עושה אותם לשם שמים, כמו שיצחק מצא באר מים חיים בבארות שחפר.
עליית שלש קליפות הטמאות - ע"י ביטול בששים' או תשובה מאהבה - זהו ניצוץ מימות המשיח. אין מציאות כתקלה עולמית. 45 דק׳ המשגיח מבאר שתשובה מאהבה מביאה הבזק של ימות המשיח אל עולמו הפרטי של האדם, ולכן היא יכולה לתקן אפילו את הדברים שהתניא קורא להם עיוות, והוא מראה שהקב"ה לעולם אינו מניח שעבירה תהיה תקלה לעולם כולו.
עונשים -על הנאה גשמיות' לעם הארץ שמבטל תורה' לתלמיד חכם המבטל תורה; לימוד חכמת חיצוניות יותר חמור מדברים בטלים. 46 דק׳ בהמשך תניא פרק ח מבאר המשגיח את הרושם שהנאות הגוף ודברים בטלים משאירים, את החומרא המיוחדת של ביטול תורה במי שיכול ללמוד, ומדוע חכמות חיצוניות לשמן גרועות מדברים בטלים, ואינן מותרות אלא כאמצעי לשם שמים.
התחלת התשובה' על דרך עבודה' לתרץ הקושיות שבראש הספר. רשע ורע לו צדיק ורע לו (הרע כפוף בו) צדיק וטוב לו מהותם. 38 דק׳ בתחילת תניא פרק י מבאר המשגיח את הצדיק הגמור, שהפך את הרע שלו לטוב ושונא את תענוגי עולם הזה מתוך אהבה גדולה להשם יתברך, את הצדיק שאינו גמור, שאצלו הרע רק כפוף, ואת בני העלייה המעלים את הרע ועובדים את השם יתברך בשביל השכינה.
מלחמת יצה"ר ויצה"ט על העיר הקטנה. שניהם רוצים שהשני יהיה בטל אצלו. 40 דק׳ המשגיח מבאר כיצד הנפש האלקית והנפש הבהמית נאבקות כשני מלכים על ה"עיר קטנה" של הגוף, כל אחת רוצה שהשניה תהיה בטלה אליה, ומה דורשת מלחמה זו מאדם פשוט.
רשע וטוב לו' הטוב כפוף בו' רבבות מדריגות בו. רשע ורע לו. בינוני' הרע בו כמו הטוב אבל הוא אינו עושה רע. ובעיתות 'רצון' הרע הולך לו. 40 דק׳ בלימוד תניא פרק י"א וי"ב מבאר המשגיח את המדריגות של רשע וטוב לו ושל רשע ורע לו, ומסביר שבינוני הוא מי שאינו עושה עבירה לעולם, ובתפילה כראוי הרע שבו משתתק.
בינוני מוח שליט על הלב' היצה"ר אינו מתלבש בלבוש מחשבה דיבור או מעשה אבל הוא במציאות אצלו. 37 דק׳ בלימוד תניא פרק י"ב מבאר המשגיח שאצל הבינוני היצר הרע עדיין קיים, אבל לעולם אינו יכול להתלבש במחשבה דיבור ומעשה, משום שהמוח שליט על הלב.
בינוני - זה וזה שופטן וה' מכריע. תשובה על הקושיא על המילים - תהא בעיניך כרשע. 39 דק׳ המשגיח מבאר מדוע יש לבינוני שני שופטים, היצר הטוב והיצר הרע, והקב"ה הוא המכריע, וכיצד מתורץ בזה מדוע אף צדיק יחזיק את עצמו כרשע.
יש כמה מדריגות במדריגת אמת. הדרכה וי"ד שלא להיות עצוב כשבאים אצלו מחשבות רעות ועצה איך להתחזק כנגדם. 42 דק׳ המשגיח מבאר שלאמת יש מדרגות רבות, ותפילתו של בינוני היא אמת לפי מדרגתו, ושבינוני אינו צריך להיות שבור מפני מחשבות רעות, אלא להתחזק כנגדן באהבה המסותרת שיש לכל יהודי לרבונו של עולם.
חילוקים בבינונים - עובד ה' ואשר לא עבדו. 36 דק׳ המשגיח מבאר את החילוק שבתניא בין הבינוני שהוא עובד אלקים במלחמה תמידית, לבין הבינוני הנקרא "לא עבדו" משום שהלימוד בא לו בקלות, ומראה שעבודה אמיתית היא לעשות יותר מן הטבע ומן הרגילות.
הבינוני יכול להיות כצדיק בעיתות רצון' עיבור נשמת צדיק בתוכו' כשעושה עצמו שמח בטוב ומואס ברע זוכה שזה נעשה טבעו. 45 דק׳ המשגיח מבאר כיצד בינוני, שאין בבחירתו להיות צדיק גמור, יכול בכל זאת לקיים את השבועה "תהי צדיק": על ידי זמנים של שמחה אמיתית עם הקב"ה, על ידי הרגל שנעשה טבע שני, ועל ידי נשמת צדיק שנכנסת בו בבחינת עיבור.
עבודת הבינוני - לידע שנברא לעבודת ה'' ושלא לעשות רע. כל יהודי לפי שורש נשמתו. 41 דק׳ על פרק ט"ז בתניא מבאר המשגיח שבינוני שאינו יכול להרגיש אהבת ה' צריך על כל פנים לדעת אותה במוחו, ודרך המחלוקת בין חב"ד לצדיקי פולין הוא מראה שכל יהודי עובד את הקב"ה לפי שורש נשמתו, כמו אות העומדת במקומה המדויק בספר תורה.
תשובה על “כי קרוב אליך הדבר מאד” - איך אהבת ה' ויראת ה' קרוב לבינוני. די להם אהבה ויראה שכליות' בלי הרגשים גדולים שיש לצדיקים. 42 דק׳ המשגיח מבאר על תניא פרק ט"ז כיצד "כי קרוב אליך הדבר מאד" הוא אמת אפילו לבינוני שאינו יכול להרגיש אהבה ויראה בלבו: האהבה והיראה שהוא מבין במוחו נעשות הכנפיים המעלות את תורתו ומצוותיו.
מדריגת יראה ואהבה בדרך 'לעשותו' - יכולים הכל לעשותו' חוץ רשעים עד שיעשו תשובה. 41 דק׳ על תניא פרק י"ז מבאר המשגיח שהפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו" פירושו אהבה ויראה שבמוח המביאות לידי מעשה, שכל יהודי יכול להשיגן, חוץ מרשע עד שיעשה תשובה.
נצחון היצר אינו אלא ע"י שמחה. ביאור “בכל עצב יהיה מותר.” עצות כנגד עצבות. 40 דק׳ המשגיח מבאר על תניא פרק כ"ו שמנצחים את היצר הרע רק על ידי זריזות הבאה מתוך שמחה, ושעצבות על עבירות שייכת רק בזמנים קבועים, "בתיאום מראש".
ע"י התבוננות יכולים להגיע ליראה ואהבה מוחית' וזה די למי שאינו יכול להגיע ליראה ואהבה מוחשית. ביאור על תשובה תתאה. 41 דק׳ המשגיח מבאר את תניא פרק י"ח: כל יהודי, אפילו מי שאינו יכול להגיע לאהבה ויראה על ידי התבוננות, נושא בתוכו אהבה מסותרת שירש מן האבות, שהיו המרכבה לשכינה.
התחלת ביאור אהבה מסותרת. ישתדל להיות מרכבה לה' כפי יכולתו. 43 דק׳ בתחילת פרק י"ז בתניא מבאר המשגיח כיצד "כי קרוב אליך הדבר מאד" הוא אמת אצל כל יהודי: המוח שליט בטבעו על הלב, ממילא עבודה מן השכל קרובה תמיד, חוץ מכשהעבירות נטלו את השליטה, ואז צריך קודם לעשות תשובה בלב נשבר.
כל הנשמות הם באים מחכמה שהוא למעלה מהשגה. אמונה מתלבש בחכמה. חידוש המסירת נפש של יהודי על מסירת נפש שיש פעמים אצל הגוים. 43 דק׳ המשגיח מבאר על תניא פרק י"ח שכל נשמה יהודית מושרשת בחכמה, הנקודה שלמעלה מן ההבנה ושבה שורה אור אין סוף, ולכן אפילו היהודי הפשוט ביותר מוסר את נפשו ובלבד שלא לכפור בה'.
מסירת נפש של יהודי בא מחמת טבעו. (instinct) כי ה' שורשו. 42 דק׳ המשגיח מבאר על פי תניא פרק י"ט שאפילו היהודי הפשוט ביותר מוכן למסור את נפשו לקב"ה מתוך טבע שלמעלה מן השכל, כמו שלהבת המתאווה לעלות אל שורשה.
אם אפי' קל שבקלים מוסר נפש לה'' למה היא חוטא? תירוץ - זה שטות. 43 דק׳ המשגיח מבאר בתניא פרק י"ט שאפילו היהודי הפחות ביותר מוכן למסור את נפשו כדי שלא לכפור, מחמת האהבה המסותרת שבנשמתו, ואינו חוטא אלא משום שנכנס בו רוח שטות.
אלו שעברו על חלב עכו"ם' חמץ בפסח' ונדה לא ימסרו נפשם על קידוש ה'. כל עבירה היא ע"ז ממש. 41 דק׳ המשגיח מבאר מדוע עבירות שיש להן שייכות לעבודה זרה, כמו חמץ בפסח ונדה, מחלישות את כחו של יהודי למסור את נפשו, ומתחיל את פרק כ בתניא, שם מתבאר שכל עבירה משורשת בעבודה זרה ושהקב"ה לאחר הבריאה הוא בדיוק כמו קודם הבריאה.
הקב"ה ודיבורו אחד ממש. אלא לגבי נבראים יש צמצומים. 33 דק׳ המשגיח לומד תניא פרק כ"א ומבאר שדיבורו של הקב"ה אינו נפרד ממנו כמו אצל אדם, אלא הוא אחד עם עצמותו, והצמצומים וההסתרים הם רק מצד הנבראים המקבלים.
הרמ"ח מצות הם רמ"ח איברין דמלכא. איברים בטלים לנפש לגמרי. כשעושים מצוה לשם שמים נעשה אז מרכבה לה'. 41 דק׳ המשגיח לומד תניא פרק כ"ג ומבאר שרמ"ח המצוות נקראות רמ"ח אברין דמלכא משום שהן בטלות לגמרי לרצון העליון, כך שהעושה מצוה נעשה מרכבה, והלומד תורה נעשה מיוחד ממש עם רבונו של עולם.
מעלת התורה על המצות שהיא יחוד ממש בין ה' ובינינו. אם עושה עבירה ח"ו הוי יותר גרוע מהסט"א ממש. 40 דק׳ המשגיח מבאר מדוע לימוד התורה מייחד את היהודי עם רבונו של עולם יותר אפילו מן המצוות, ומדוע עבירה, שמנתקת אותו מרצון ה', עושה אותו גרוע מן הסטרא אחרא עצמה, שלעולם אינה מורדת בבוראה.
כמו שהטוב הכי גדול היא קיום המצוה' כן להיפוך' הדבר הכי גרוע היא עבירה. איכות עוה"ז יותר רע מטוב' חוץ אצל צדיק. 42 דק׳ המשגיח לומד תניא פרק כ"ד ומבאר מדוע עבירה גרועה מהקליפות ומהברואים השפלים ביותר, מדוע העולם הזה רובו רע ומר חוץ מעובדי ה' באמת, ומדוע יהודי שהיה מוסר נפשו על עבודה זרה חוטא בכל זאת: רוח שטות מכסה את האהבה המסותרת שלו.